גלעד (שם בדוי) יצר קשר באחד מימות השבוע, ב- 23:30 בלילה, למענה האנושי של מרכז טיפולי משוב הזמין 24 שעות ביממה. קולו נשמע מיואש מהוסס. הוא השאיר את פרטיו וביקש ליצור עימו קשר כאשר ההגדרה של הבעיה שנאמרה בטלפון הייתה של פחד וחרדת בחינות.
בפגישת הייעוץ וההכוונה הניתנת ללא תשלום במרכז הוא סיפר על תופעת חרדת הבחינות המלווה אותו מאז ימי בית הספר התיכון. התופעות שהוזכרו היו בחילות ושלשולים, תקופה ארוכה לפני הבחינה-כאבי גב ורגליים ובזמן הבחינה black out , ותחושת קיפאון/הרדמות של היד שצריכה לכתוב. גלעד לרוב עזב את חדר הבחינה לפני הזמן בתחושת "רצון להימלט מהמקום הזה", מבלי לבדוק את הנכתב למרות שנותר עוד זמן. ימים ארוכים לאחר הבחינה היה מלא בתסכול ואכזבה מעצמו.לרוב, ציוניו לא שיקפו את יכולותיו וידיעותיו והוא נכשל לעיתים.
בזמן האחרון לדבריו הוא חש עייף ושוקל להפסיק את לימודיו.
בשיחה הראשונה שהתקיימה עם גלעד הוא נמצא מתאים לטיפול בגישה הנוירוקוגניטבית אשר משלבת עבודה של טיפול שיחתי קוגניטיבי וביופידבק. גלעד לחץ להתחיל מייד בטיפול מפני שתוך חודש וחצי הוא עומד להתחיל את תקופת הבחינות. המקרה של גלעד הינו מקרה קלאסי של חרדת בחינות שבו יוכל לקבל מענה ותוצאות תוך מס' שבועות של טיפול .
הפרעות קשב וריכוז
קבוצת הפרעות הקשב והריכוז כוללת את הפרעת הקשב והריכוז - ADD - Attention Deficit Disorder ואת הפרעת הקשב והריכוז הכוללת גם היפראקטיביות - ADHD , כאשר האות H מתייחסת למרכיב ההיפראקטיביות. נהוג לזהות שלושה מרכיבים עיקריים שיכולים לבוא לידי ביטוי בהפרעות קשב וריכוז: חוסר קשב, היפראקטיביות (פעילות יתר) ואימפולסיביות. חוסר הקשב יכול לבוא לידי ביטוי בקושי של האדם להתרכז ולגלות עניין במשימה אחת לאורך זמן, בנטייה לקפוץ מנושא לנושא, בקושי להקשיב, בשכחה ובאיבוד של דברים, בנטייה להיות מוסח בקלות על ידי גירויים ועוד. ההיפראקטיביות יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שהאדם חסר מנוחה, תמיד נמצא בתנועה, מתקשה לשבת בשקט ועוד. האימפולסיביות יכולה לבוא לידי ביטוי בקושי לעצור ולחשוב לפני תגובה ופעולה, כניסה לדברי אחרים, ועוד.
מהי חרדת בחינות?
חרדת בחינות היא חרדה המתמקדת בתחום ההיבחנות, אם בעל פה או בכתב. כמו בתופעות אחרות של חרדה, במצב בחינה, הגוף מגיב בעוררות יתר של המערכת האוטונומית (דופק מואץ, לחץ דם מוגבר, הסמקה או חיוורון, התכווצויות בבטן, מתח בשרירים, יובש בפעה, הזעה). מדובר במנגנון אינסטינקטיבי, עתיק יומין, המכין את האדם למצב של לחימה או מנוסה (fight or (flight. התחושות הרגשיות הנלוות למצב עוררות פיזי זה, והפרשנות שהאדם נותן למצב, יקבעו האם יילחם או יברח (תחושת פחד תוביל למנוסה ואילו כעס יוביל ללחימה).
חרדה מתונה, או התרגשות לפני בחינה היא תופעה טבעית ואף רצויה, שכן זוהי חרדה מחדדת חושים שיכולה לסייע בהתמודדות עם משימה המחייבת ריכוז ודריכות. אולם, מעבר לרמה מתונה, רמת חרדה גבוהה משבשת את הריכוז ומחבלת ביכולת לקרוא, להבין ואפילו לזהות חומר מוכר.
חרדת מבחנים עשויה להופיע בשלבים שונים של הלימוד ולא רק בזמן הבחינה עצמה:
במהלך השיעורים, ומספר ימים לפני הבחינה: קושי להתרכז ולקלוט את החומר, דחיית ההתמודדות עם הלימוד, בריחה לעיסוקים אחרים (צפייה בטלפון, גלישה ברשת, אכילה, ואפילו עריכת כביסות וניקיונות...).
בשלב ההתכוננות לבחינה: קושי לארגן את החומר, לעבדו, למצוא בו משמעויות הקושרות לחומר שכבר ידוע ללומד, קושי לתמצת את החומר ולזכור אותו כהלכה.
בעת הבחינה עצמה: קושי בהזכרות, balckout, קושי להתנסח כראוי, חשיבה מקובעת (קושי להבין שאלות ששונות ולו במעט מאלו שעליהן התכוננתי), חוסר גמישות ויצירתיות (כתיבה על מה שלמדתי ולא על מה שאני נשאל).
כיצד תסייע תוכנית קוגניטיבית-התנהגותית של משוב?
במרכז טיפולי משוב נבנתה תוכנית טיפולית ייחודית ומקיפה עבור לטיפול ממוקד ויעיל שאינו תרופתי בהפרעת קשב וריכוז ובחרדה.במרכז, מענה טיפולי אישי וכולל תחת קורת גג אחת להפרעות קשב וריכוז וחרדות, תוך שילוב בין שיטות טיפול קונוונציונליות ומשלימות. הציר המרכזי בטיפול המוצע הוא טיפול בביופידבק. צוות המרכז מורכב ממטפלים ברמה הגבוהה ביותר וכולל בין השאר רופאים ופסיכולוגים.
התוכנית מתמקדת בשני מישורים עיקריים:
1.היא תלמד אותך לזהות את התחושות הגופניות המתלוות לחרדה והיוצרות אותה ותלמד אותך להמיר אותן בתחושות גופניות נינוחות ורגועות
2.היא תלמד אותך לזהות מחשבות מטרידות ויוצרות חרדה, תלמד אותך לעצור מחשבות אלו ולהמיר אותן במחשבות אחרות, יעילות יותר.
העזרה הקוגניטיבית-התנהגותית הינה למידה (לא מורכבת מדי) של הדרך בה אנחנו יכולים לחולל אצלנו שקט ונינוחות גופנית מחד ויכולת לנהל את מחשבותינו באופן יעיל.
כמו כל למידה, כדי שתהייה אפקטיבית, יש להבינה ולתרגלה. איכותה של עזרה קוגניטיבית-התנהגותית תושפע מאוד מיכולתך לאמץ את הכלים השונים שנציע לך ולהפנימם באמצעות תרגול חוזר ונשנה.
בעזרת הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית ניתן ללמוד כיצד לשנות מחשבות מייצרות-חרדה למחשבות מאפשרות-תפקוד וכיצד ניתן להרגיע את המערכת הגופנית בצורה שתקטין את מעגל הקסמים של החרדה במקום להגביר אותו
מהי מטרת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי?
מטרת הגישה הקוגניטיבית (שכלית, מחשבתית) היא לעזור לאנשים לשנות את מחשבותיהם המשפיעות על החרדה שלהם. מטרת הגישה ההתנהגותית היא לשנות את ההרגלים ואת התגובות הגופניות לאירועים המעוררים חרדה - תוך תרגול והרחבת יכולת ההתמודדות. מזה זמן רב התאחדו, הגישות הקוגניטיבית וההתנהגותית לגישה כוללת - הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. כאמור, גישה זו נמצאה כגישה היעילה ביותר לטיפול בחרדת בחינות ועל סמך עקרונותיה אנו נסייע לסובלים מחרדת בחינות להתמודד עם חרדתם.
הנחת היסוד של גישה זו היא: המציאות איננה משפיעה עלינו באופן ישיר, אלא דרך תיווך של המחשבות שלנו. ניתן לשנות זאת על ידי שינוי תהליכי החשיבה והלמידה שלנו. חלק מהלמידה הוא מילולי בעיקרו (ההיבט הקוגניטיבי) וחלקה התנסותי (ההיבט ההתנהגותי). החלק ההתנהגותי מיועד להשפיע גם על ההרגלים וההתניות (התניה - קשר אוטומטי ובלתי מודע הנוצר בין גירוי מסוים לתחושה המתעוררת בנו. לדוגמא: כאשר המורה מציין כי הוא יקיים מבחן בקרוב, עלולה להתעורר התניה של לחץ וחרדה). חלק זה משפיע גם על רמת הדריכות של המערכת הביולוגית (הגופנית) שלנו - ויכולה לבוא לידי ביטוי בהזעה מוגברת, דופק מואץ וכד'.
במסגרת הטיפול משולב גם הביופידבק- ביופידבק היא שיטת טיפול ידידותית המאפשרת לאדם לפתח את המודעות האישית לגופו, במגמה להשיג שליטה, ויסות ואיזון של מערכות פיזיולוגיות. האדם לומד לרכוש שליטה על תהליכים פיזיולוגיים ורגשיים.
טיפול זה יעיל למבוגרים, מתבגרים וילדים.
