מדעי המחשב במכללה או אוניברסיטה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים מעניינים הקשורים להבדלים בין שכר בוגרי מדעי המחשב שלמדו במכללות לבין אלה שלמדו באוניברסיטאות. מסתבר כי ההבדלים אינם גדולים ובוגרי מדעי המחשב נבחרים בעיקר על סמך הציונים שקבלו וכישוריהם בתחום. עם השנים כאשר הם צוברים את הניסיון הדרוש המשכורות מתאזנות כמעט לחלוטין. על פי נתוני הלמ"ס –"הכנסתם של 59.6% מאלה שלמדו מקצועות היי-טק באוניברסיטאות הייתה גבוהה, לעומת 48.9% בקרב אלה שלמדו מקצועות אלו במכללות האקדמיות".

במכללות בדרך כלל הלימוד מתבצע בקבוצות קטנות יותר כאשר מוענקות לכל סטודנט יותר שעות מעבדה. בזמן זה הסטודנטים יכולים לעבוד על פרויקטים שונים שיהוו חלק מקורות החיים שלהם ויוכלו להציג תיק עבודות מגוון של פיתוח בסביבות שונות.

המרצים במכללות הם בדרך כלל עובדים קיימים בחברות הייטק בישראל המגיעים מהתחום ונמצאים עם "יד על הדופק" תוך הכרות עם שינויים משמעותיים בתעשייה. תחום מדעי המחשב, המשתנה לחלוטין כל כמה שנים, הוא אחד מהתחומים שבהם לאוניברסיטאות עשוי להיות חיסרון בתחום ההוראה. בעוד אנשי האקדמיה מתמקדים בחומרי הלימוד שהיוו חלק מהתוכנית לפני עשור ויותר, תוך הענקת כלים למפתחים לצורת החשיבה הנכונה, מרצי המכללה מתאימים את תוכנית הלימודים בכל שנה לידע הנדרש בתעשייה בפועל. להבדל זה יש משמעות רבה כאשר הסטודנטים יוצאים לשוק העבודה וצריכים להשתמש בידע שצברו על מנת להתחיל להשתלב במקום העבודה החדש.

אחד היתרונות הגדולים של לימודים במכללה קטנה יותר מאוניברסיטה בה לומדים אלפי תלמידים היא ההכרות האישית בין המרצים לסטודנטים. כאשר סטודנט עוזב את המכללה ומחפש עבודה הוא יכול לקבל המלצות אישיות גם מהמרצים שלו בתואר וכן להעזר בצוות מיומן המטפל בהכוונה תעסוקתית במכללות. התהליך במכללה הינו יותר אישי וממוקד קריירה, כולל עזרה בהכנת קורות החיים, ביצוע של סימולציות הכנה לראיונות, הרצאות מקצועיות המסייעות להיכנס לתחום ההייטק וביצוע ירידים ומפגשים עם חברות מובילות בתחום. 

לסיכום, מומלץ לבחון את תוצאות הלמ"ס הבוחנות את אחוז המועסקים בחברות הייטק לאחר שלמדו את התחום – "לא נמצא הבדל מובהק בין אוניברסיטאות למכללות אקדמיות במידת הקשר בין לימודים לתעסוקה בקרב אלה שלמדו מקצועות הייטק ומועסקים בהייטק".  הקשר שנמצא הוא בין 66.9% ללומדים באוניברסיטאות מול 63.9% ללומדים במכללות.