הצניחה האמיתית במספר הנרשמים לאוניברסיטאות

השאלה שמעניינת את רוב המועמדים ללימודים מדי שנה, היא מהו מאזן הכוחות שבין האוניברסיטאות למכללות? בשנים האחרונות המכללות מובילות בגדול, ונראה כי זה לא עומד להשתנות בזמן הקרוב. עם זאת, השנה הדו"ח של המל"ג חושף כי ירידת האוניברסיטאות נבלמה מעט, מהי הסיבה העיקרית לכך? 

אוניברסיטה או מכללה? זו השאלה שמעניינת חלק גדול מהמועמדים ללימודים, ואם הם יסתכלו על הנתונים שמפרסם המל"ג מדי שנה, הם מיד יבינו שיותר ויותר סטודנטים בוחרים במכללות. על פי נתונים שנאספו על ידי המל"ג  לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ט, בשנה שעברה כ-61 אחוזים מהסטודנטים למדו במכללות, זאת לעומת כ-39 אחוזים מהסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות. הנתונים שפורסמו השנה, מגלים ה כי הירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות נבלמה, מה שמעלה את השאלה - מהי הסיבה להתייצבותן של האוניברסיטאות והאם אלו הן הרפורמות שלהן שבלמו את הירידה? לא בטוח. 

בשנת תשע"ה, מספר הסטודנטים שנרשמו לאוניברסיטאות היה בשפל של כל הזמנים (רק 33% מהסטודנטים נרשמו לאוניברסיטאות). הציפייה הייתה שעם הכרתה של אריאל כאוניברסיטה המספרים יעלו משמעותית, עם זאת, בשנת תשע"ו, השנה שבה אריאל הוכרה כאוניברסיטה באופן רשמי, מספר הסטודנטים באוניברסיטאות עלה רק ל-38.8 אחוזים מכלל הסטודנטים, מה שגרם לכולם לתהות עד לאן מספר הנרשמים יכול לרדת?

למה זה קורה? אומרים שהאוניברסיטאות ממשיכות לדרוך במקום, לעומת המכללות שמבינות יותר את דרישות שוק התעסוקה ומנסות להסתגל אליו ומתאימות את תכניות הלימוד. בנוסף, היחלשות מגמתית של מקצועות מדעי הרוח (5.9 אחוזים מכלל הסטודנטים פנו למקצועות מדעי הרוח בתשע"ח לעומת שנת תשס"ז בה 9.5 אחוזים מהסטודנטים למדו מקצועות הקשורים למדעי הרוח) כמו גם נגישותן של המכללות והשירות אותו הן נותנות לסטודנט תרמו גם הן לירידת כוחן של האוניברסיטאות.

אם התחלתם להעביר את השמועה שזמנן של האוניבריסטאות תם, נזכיר לכם מה שציינו בתחילת הכתבה, הנתון המעניין הוא שבשנת תשע"ח נרשמה עליה במספר הסטודנטים הנרשמים לאוניברסיטאות. אם בשנת תשע"ז אחוז הסטודנטים באוניברסיטאות היה 38.9, בשנת תשע"ח האחוז כבר עמד על 39.1, מה שכאמור מבשר על בלימת הירידה.

ככל הנראה עצירת הצניחה בשנה החולפת, קשורה בקשר ישיר להצלחתה של אוניברסיטת אריאל, שכן נתוני ההשכלה הגבוהה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת תשע"ז מגלים כי בעוד שמספר הלומדים באוניברסיטאות בר אילן, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון יורד, מספר הלומדים באוניברסיטת אריאל רק עולה (בשנת תשע"ו מספר הלומדים באריאל עמד על 8.6 אחוזים מכלל הסטודנטים ואילו בשנת תשע"ז מספרם עלה ל-9.2 אחוזים). מה שעוד יותר מחזק את מעמדה באקדמיה, זו העובדה שהשנה אריאל פתחה פקולטה מתקדמת לרפואה שצפויה למשוך סטודנטים רבים. 

בזמן שהאוניברסיטאות מצויות במאבקים פוליטיים מתמשכים (למשל שביתת הסגל הזוטר באוניברסיטאות ל-אביב ובן גוריון שאיימה על פתיחת שנת הלימודים הנוכחית) אריאל נהנית מהשקעה תקציבית של הממשלה ומשרד החינוך למען קידומה. אריאל זוכה לביקוש גבוה בקרב הסטודנטים בזכות רמת הלימודים הגבוהה, המקצועות היוקרתיים שהיא מציעה, וגם בגלל שדרישות הקבלה הן נמוכות מהאוניברסיטאות הוותיקות (כך למשל כדי להתקבל לתואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב הסטודנטים ידרשו להציג ציון פסיכומטרי של 660 ואילו המעוניינים ללמוד באוניברסיטת אריאל ידרשו להציג ציון 600 במבחן הפסיכומטרי זאת בכפוף לתנאים נוספים).

נזכיר שלפני מספר חודשים, קיבלו האוניברסיטאות מהלומה נוספת, כאשר נודע כי המרכז הבינתחומי בהרצליה קיבל את אישור המל"ג להעניק דוקטורט במשפטים, תואר שרק אוניברסיטאות היו רשאיות להעניק עד כה. האישור שהוענק למרכז הבינתחומי פותח את הצוהר בפני מכללות אחרות, שירצו לפתוח תכנית לתואר שלישי בעתיד, מה שצפוי ככל הנראה להכביד על האוניברסיטאות שגם כך מתקשות להתמודד מול המכללות כיום.

כמובן שהאוניברסיטאות הוותיקות עדיין נהנות ממוניטין גבוה ויוקרה, כאשר תנאי הקבלה הקשים הופכים את הקבלה אליהן לאטרקטיביות במיוחד. נציין גם שאם תשאלו כל אם פולניה לא בטוח שהיא תוותר בקלות על האוניברסיטה עבור ילדה וזהו סוד כוחן. אז מה צופן העתיד לאוניברסיטאות? רק הזמן יבשר.