מבחינה דמוגרפית, המגזר הרוסי בישראל, מורכב מקצת יותר ממיליון עולים שהגיעו מברה"מ לשעבר החל משנת 1989. התייחסותם לגבי השכלה כערך עליון. מקורה של חשיבות ההשכלה הגבוהה עוד ברוסיה, שם בוגר תיכון יהודי חייב היה לסיים אוניברסיטה, אחרת נחשב היה ל"כשלון".
המקצועות הפופולאריים בקרב הקהילה היהודית ברוסיה: הנדסה, רפואה, הוראה, מדע. בחירת המקצוע נבעה משיקולים רציונאלים מצד אחד, מציאת עבודה מכובדת ומכניסה ככל הניתן. מצד שני, אוניברסיטאות בברה"מ נהגו לקבל סטודנטים במסגרת "תוכניות הסינון על פי מוצא". כמו כן, הורים משחקים תפקיד חשוב בנושא, הם לא רק "דוחפים" את הילדים ללמוד ועוזרים במימון הלימודים, אלא גם משפיעים ולעיתים מקבלים החלטות יחד עם הילדים לגבי מוסד להשכלה גבוהה או מקצוע העתידי.
מעל 50% מהאוכלוסייה הרוסית הבוגרת הם בעלי תואר שני ומעלה ומעל 80% מהאוכלוסייה הרוסית הבוגרת בעלי השכלה על תיכונית. האחוז הגבוה של האוחזים בתואר שני, נעוץ באי חלוקה בין התואר הראשון לבין התואר השני בברית המועצות. כל סטודנט אשר סיים את לימודיו ברוסיה, זכאי היה לתואר שני ישראלי.
רמת ההכנסה הממוצעת במגזר הרוסי נמוכה בכ- 10% למשק בית לעומת המגזר הכללי, אך גבוהה יותר לנפש אודות למספר נפשות קטן יחסית (2.8 לעומת 3.1 בשוק הכללי).
רמת הכנסתם של העולים, עולה ככל שהם נמצאים זמן רב יותר בארץ. כך לדוגמא, בקרב אוכלוסייה של עולים אשר הגיעו בשנים 1989 - 1990 רמת ההכנסה אף גבוהה מכלל האוכלוסייה.
מגמה ראויה לציון היא תחושה של "דור אבוד" בקרב עולים בגילאי 45 - 55, אשר ספגו את הקשיים של העלייה וחיים בתקווה ש"לילדים יהיה כאן טוב".
הכותב הינו מנכ"ל אינטרסול מדיה מקב' אינטרסול גרופ
