מה למדת?
למדתי תקשורת וניהול במכללה למנהל בין השנים 1996 1999.
עם איזה ציון סיימת?
אין לי שמץ של מושג. ציונים טובים בסה"כ לא זוכר כמה.
היית סטודנט עני או עשיר?
הייתי סטודנט עשיר יחסית כי עשיתי את זה מאוחר יחסית. הייתי קופירייטר במשרה מלאה במשרד הפרסום גיתם ובין לבין הייתי בורח ללימודים, לשיעורים שעניינו אותי. בעיקר שיעורים מעשיים כמו אולפן ושיעורי עריכה.
איך היית מנצל את חופשות הסמסטר?
לא היו לי ממש חופשות סמסטר כי המשכתי לעבוד. פשוט היה פחות לחץ.
מרצה שנדלקת עליה במהלך הלימודים?
היתה מרצה אחת למחשבים שהיה לה מבטא אמריקאי והיא היתה אומרת כל מיני מילים במבטא מצחיק כזה כאילו ניקוד לא מדויק וזה היה מדליק. אבל באופן כללי כמעט ולא הגעתי למכללה וגם כשהייתי מגיע לא היה כלום. אני לא מערבב לימודים והנאה.
בילית יותר בקפיטריה או יותר בכיתה?
בגלל שכמעט ולא הגעתי לקמפוס אז כשהייתי מגיע זה היה בדיוק לתחילת השיעור ובסופו הייתי מתחפף חזרה לעבודה. רק אם היו שני שיעורים ברצף והייתי נשאר לשניהם אז הייתי מגיע לקטע הזה של הקפיטריה.
חוויה מוזרה שקרתה לך בדרך אל התואר?
חלק מהשיעורים נלמדו בקרוון, ויום אחד היה לנו מבחן באחד מהקרוונים האלה. היה מבול מטורף עם ברד קטלני בחוץ, ומרוב הרעש של הברד על הקרוון, צעקנו אחד לשני בצרחות את התשובות למבחן. זה הגיע למצב אבסורדי לגמרי שאנחנו צורחים בכיתה בשעת המבחן ומעתיקים. זה היה משעשע.
באת לספריה להחליף ספרים או למצוא כוסיות?
לא הייתי אף פעם בספריה. מעולם.
חרשן?
לא. לצערי לא היה לי את הזמן להיות חרשן. אני חנון אבל לא הייתי חרשן.
כמה רחוק היית מוכן ללכת בשביל ציון?
לא הייתי מתאמץ כ"כ בשביל ציון. כי ציון במבחן או בעבודה זה לא משהו שעושה לי את זה אני חייב להגיד.
אני מוכן להתאמץ בשביל הרבה דברים אבל דווקא בשביל ציון לא מוכן ללכת כ"כ רחוק.
היית מצטרף לשביתת סטודנטים או מניח למחאות ונח בבית?
מניח למחאות ונח בבית שיריבו ביניהם. מאבקים סטודנטיאלים אף פעם לא היו חשובים בשבילי. אני הלכתי ללמוד בתכלס בשביל לקבל קצת אווירת קמפוס. כבר היתה לי עבודה מסודרת. לא נרשמתי ללימודים בתקווה שזה ישפר את עתידי, היתה חסרה לי אווירה סטודנטיאלית, צחוקים, סטודנטים, דשא, קמפוס. אז נכון שכמעט ולא הייתי מגיע לקמפוס, אבל כשהתחשק לי להרגיש סטודנט הייתי מגיע למכללה. הלימודים לא היו משהו יותר מדי עקרוני או חשוב בחיי. אולי כי עשיתי את זה בגיל אחר. עצם זה שהייתי סטודנט היה קצת הזוי מבחינתי.
עצה לסטודנטים בארץ, לסיכום?
לקחת בקלות וליהנות מזה. לא לקחת כבד. תמיד להתנחם בתקופות המבחנים המגעילות והקשות, בעובדה שאתה נמצא עם מלא חבר'ה במקום נחמד, מגונן, לומד דברים מעניינים בסביבה מאתגרת. יש סטודנטים שלוקחים את זה קשה. חייבים ליהנות ממה שעושים.
כשאתה סטודנט, אתה בד"כ לא מחויב לעבודה רצינית, יכול לקום מאוחר ודי לכייף וליהנות מהחיים. יש הנחות לכל מקום, הופעות עניינים. דווקא כשמסיימים את הלימודים מתחיל הפרק הקשה.
אני חושב שאני שייך לאלה שמשתדלים לקחת הכל בסבבה.
