השלוליות שניקוו על פתח הדלת של החדר בבית לא הצליחו להסתיר את העובדה המרה, רגע לפני שמתחילה השנה השניה שלי בתור מתרגלת, יש לי נזילה בבית. צינור שהתפוצץ או השד יודע מה.
השנה שמגיעה הולכת להיות קשה הרבה יותר מהקודמת כך אמר לי המרצה החמוד סלש שרמנטי סלש טוטאלי, של הקורס אותו אני מתרגלת, "קחי בחשבון שהרבה שעות פנויות , לא יהיו לך" , בסדר...האמת שזה גם מה שאמרו לי בשנה שעברה ואת הסוף אתם כבר יודעים.
מדי שנה, ככל שמתקרב המועד של פתיחת עונת הציד (תחילת הסמסטר , במלים אחרות) הדופק שלי פועם בעוצמה יותר גבוהה, החום של הגוף מקרין לכל הכיוונים ובאופן כללי אני נהיית יותר חרמנית. ואחרי שקראתם את כל הבולשיט של הפתיחה, הרי זה ברור לכולכם שאין עבודה יותר שווה מאשר להיות מתרגלת. מממנים לך את שכר הלימוד, העבודה לא גוזלת יותר מדי שעות (בניגוד למה שאתם חושבים) ובסופו של דבר מכירים בחורים שלא היה לי שום סיכוי להשכיב אותם אלמלא הם היו תלויים בחסדי.
יש ריח של לבלוב באוויר, פריחה של תחילת שנת הלימודים, תשוקה באויר ומשהו חדש שמתחיל, השבוע כבר הכרתי מישהו, אני חושבת שהוא סטודנט הוא חושב שאני מרצה וביחד אנחנו חושבים שאנחנו בסרט כחול (או מקסימום ברומן שמיימי).
זה היה בראשון השבוע, פסעתי בין העצים שמקיפים את הקמפוס עם המבט החשדני הזה בעיניים שכולכם מכירים, מצד אחד מחפשת ומצד שני מאיימת, ופתאום שמעתי קריאה מאחור. הסתובבתי, שיט, זה לא היה בכלל בשבילי. כנראה שפינטזתי לי על בחור משורג שרירים שיקרא בשמי וקול הבס העבה מאחור היה כמו התעוררות מחלום. טוב הוא לא היה ממש שרירי, וגם לא נראה כל כך טוב, אבל לפעמים גם ענבר דיין צריכה ספונסר או מישהו שיחמם לה את הפוך בלילות הקיץ החמים. כן, אני ישנה עם פוך, אז מה? מפעילה את המזגן בפול גז ונכנסת למצב של קיפאון טוטאלי , כזה שרק עיסוי מענג בצוואר יכול להרפות.
והעיסוי קרא בקול מאחורי, הסתובבתי, אופס זה לא בשבילי, אבל המיטה כל כך ריקה, עצרתי ועשיתי משהו שענבר דיין לא עושה בדרך כלל :" אתה לא מוכר לי מאיזה מקום" שאלתי. "בטח היית המרצה של אחד הקורסים שלקחתי" הוא אמר. השאלה אם זו הערה פוגעת או סתם הברקה לא ממש מתאימה חרכה את התאים האפורים של המוח שלי. אחרי שניה של השתהות במחשבה שרע לא יכול לצאת מזה (העיסוי, אתם מבינים) הפטרתי לעברו שזה כנראה בטח הענין ואמנם הוא לא ממש מוכר לי אבל אפשר לחזור על החומר של השיעור בקצרה, אם זה מה שהוא חפץ (העיסוי , העיסוי!) אחרי שיחה קצרה הוא כבר היה מוזמן לסתום לי את הסתימה שגרמה לנזילה, על המסאג' הוא כבר יקבל הודעה במקום, תאמינו לי (אין גברים שלא יודעים לעסות, יש רק כאלו שלא רוצים להתאמץ, אבל אצלי כולם מתאמצים...).
מוסר השכל מהסיפור לא תקבלו, סך הכל עוד נדבך קטן במאבק ההוגן של הסגל הזוטר להשוות את תנאיו לזה של הסגל הבכיר, כי כמו שכבר הבנתם, ככל שאתה יותר למעלה הפירמידה, התנאים שלך יותר טובים או במילים אחרות, היכולת שלך להשיג עיסוי (בתור התחלה...) משתפרת פלאים.
