לא זו בלבד שהמכללות כבר כמעט עוקפות את האוניברסיטאות במספר הנרשמים החדשים, גם הגידול במספר הנרשמים הוא מרשים ועומד על כמעט עשרה אחוז, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום, בין שאר הנתונים:
בשנת הלימודים תשס"ג למדו 228,695 סטודנטים לקראת תואר אקדמי. 120,552 מהם (52.7 אחוז) למדו בשבע האוניברסיטאות בארץ. 76,581 מהם לתואר ראשון. במכללות האקדמיות (כולל המכללות לחינוך) למדו 69,420 סטודנטים (30.4 אחוז) כמעט כולם לתואר ראשון. עוד 38,723 נרשמו למסלול האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה.
התחרות החופשית בשוק, שקיבלה תאוצה בתחילת שנות התשעים הביאה לגידול ניכר במספר הנרשמים למכללות, היוקרה ששיחקה תפקיד בעבר ברישום לאוניברסיטה פינתה את מקומה לטובת הפרקטיקה והכלים שנותנות היום המכללות בסיום התואר.
בין תש"ס לתשס"ג גדל מספר הלומדים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות ב - 4.4 אחוז בממוצע לשנה. גידול זה נרשם בעיקר במכללות האקדמיות בהן היה גידול של 8.6 אחוז בממוצע לשנה בין תש"ס לתשס"ג, בעוד שבמספר הלומדים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות נרשם גידול של 1.1 אחוז בממוצע לשנה. כתוצאה מכך עלה חלקם של הלומדים במכללות.
37,107 סטודנטים למדו בתשס"ג לקראת תואר שני (מהם 34,568 למדו באוניברסיטאות) עלייה של 7.5 אחוז לעומת תשס"ב ועלייה של 5.9 אחוז בממוצע בכל שנה מאז תש"ס.
בלימודי התואר השני עדיין ניכרת חוזקן של האוניברסיטאות בגלל חוסר ההכרה מצד המועצה להשכלה גבוהה בהן.
נתון זה בולט יותר בלימודי התואר השלישי בו אין לאף מכללה היתר להעניק תואר (עדיין). תלמידי התואר השלישי מנו בשנה שעברה 7,944 סטודנטים, עלייה של 7.3 אחוז לעומת תשס"ב.
79.8 אחוז מהסטודנטים לתואר ראשון בעסקים וניהול ו71.8 אחוז מהסטודנטים לתואר ראשון במשפטים לומדים במכללות האקדמיות לעומת זאת 93.5 אחוז מהסטודנטים לתואר ראשון במדעים פיסיקליים, מדעים ביולוגיים וחקלאות ו88.1 אחוז מהסטודנטים לתואר ראשון ברפואה ומקצועות עזר רפואיים לומדים באוניברסיטאות.
המגמה אינה צפוייה להשתנות אלא דווקא להתגבר לאור המצב הכלכלי הקשה שנתונות בו האוניברסיטאות לעומת השגשוג הכלכלי של המכללות.
