ביום שישי האחרון החלטתי להניח לכמה שעות את הלימודים( כן, אני לומדת גם ביום שישי בערב) ולצאת לכבוש את העיר הגדולה. אמנם, את העיר בסוף לא כבשתי וגם לא חלק ממנה אבל את תאטרון רמת גן כן. וכך מצאתי את עצמי בהופעת סטנד אפ של עדי אשכנזי.
קוד כל, אני חייבת לציין כמה מילים על תאטרון רמת גן. תאטרון יפה שכזה ודיש לא ראיתי הרבה זמן. בזמן האחרון אני מדירה את רגלי מהתאטראות הממסדים ולו רק בגלל המבנה שלהם שלא מבייש את המנדט הבריטי. אני מאד מצטערת, אבל לא כיף לשלם כסף על מופע כלשהו ולמצוא את עצמך במשך שעתיים יושב בכיסא מט ליפול ומתנדנד. לא כל כך נחמד לצאת אחר כך עם כאבי גב. את הכירופרקט שלי השארתי בבית ומילא אני אבל מה יגידו המבוגרים יותר.
בתאטרון רמת גן לעומת זאת שנמצא בספר עלק אתה מרגיש שעלית דרגה ואתה מינימום באירופה. הכל חדש, יפה ומצוחצח. אין צורך לעמוד שעות בתורים כדי לקחת כרטיס שהזמנת לפני חודשיים, כי הכל מהיר ומתוקתק. ככה זה שהרוח צעירה ולא ממסדית ומתנשאת. עכשיו, אני מחכה ליו שבו התאטראות האלו יזוזו מהשוליים ויתחילו להפיק ולביים הצגות מקוריות משלהם. רק אז אולי יבינו בממסד שיש להשקיע גם על נוחיות ולא רק על האליטה.
ובל נשכח כמובן את עדי אשכנזי. על רבים היא קצת נמאסה. אולי מחשיפת יתר ואולי מסתם חוסר פרגון, אבל על במה מול קהל ולא מול יאיר לפיד היא הייתה גדולה. לא היה רגע בו לא צחקנו ו/או הזדהינו עם מה שהיא אמרה. אין מה להגיד אשכנזי יודעת להחזיק ערב שלם ללא כל עזרה.
סופסופ הופעה שבאים אליה , צוחקים צחוק ענק ואמיתי על כל הדברים הקטנים, האמיתיים של החיים. מומלץ ביותר לכל הגילאים.
