רק אחרי שמתי והגעתי הנה, הבנתי פתאום בכלל שיש בכלל דבר כזה, חיים בעולם הבא.
לכל מי שתהה או שאל עצמו, אז בעולם שאחרי, שאנחנו אגב אוהבים לכנות אותו "העולם שמעבר", מגיעים כמעט כולם, ללא הבדל יותר מידי מיוחד. ומה שהכי חשוב לכל אחד כאן יש תפקיד או משימה, שאותם הוא מקבל ברגע ההגעה. ואל תחשבו שזה קבוע או לכל החיים, או במקרה שלנו, לכל המתים, התפקידים משתנים והמשימות מתחלפות, הכל לפי הוותק והניסיון. תתפלאו, גם כאן, בעולם הלא חיים, יש צורך בדרג ובקשרים, לא ממש כמו בעולם שהיה לפני, אבל זה בכל זאת קצת עוזר אם מכירים איזה שוליית מלאכית או אולי עוזר מדריך אור או משהו כזה. גם למה שעשית ומה שהיית כשחיית בעולם החיים, שם למטה על האדמה, יש מדי פעם השפעה, והתפקידים הניתנים קשורים לעולמו הפנימי של המת, בכל אופן כפי שהיה הוא בעולם החיים. בעולם שלנו, כאן מעבר, התפקידים שניתנים כולם קשורים לעולמם של החיים. תפקידינו הוא לסייע לבריאה ולהתקיימותם של חוקי היקום, וכולנו גלגלים במערכת המשומנת שמזיזה את הכל. ומה זה אומר, בוודאי שאלתם את עצמכם ? אז ככה, כל אחד אחראי על תחום חיים כזה או אחר שקשור ומשפיע על חייהם של החיים בעולם שלנו. למשל, ישנם המפעילים את כוחות המשיכה והכבידה השונים, ולהם הרבה עוזרים ושוליות קטנים המסייעים בעבודה ויודעים מה יש למשוך ואיך יש להכביד על דברים. אחד מהם אחראי על השלכת, ושלא תקלו ראש או תזלזלו בזה, כי ללא השלכת בסתיו לא תתאפשר הצמיחה המחודשת באביב ולא תתאפשר עבודתו של האחראי ללבלוב וחידוש בצמיחה. תפקידו של אחראי השלכת חשוב מאוד. וחוץ מזה, מניסיוני האישי, לרוב העצים ממש הרבה יותר קל ונוח להיות ערומים בימי החורף הקרירים, מוזר לא? כך שבעוד שהאחד משיל בסתיו את העלים ומותיר את העצים עירומים, האחר ממלאם בבוא האביב בניצני צמיחה ופריחה, ולשניים יש יופי של עוזרים ושוליות בפמלייה.
נערה אחת שיצא לי להכיר בעולם החיים מתלמדת עתה בתור שוליית עוזרת לסגנית שלישית של האחראי על העננים הקלילים. זהו תפקיד מאוד חשוב ורב קישורים. העננים הקלילים לעיתים נוטים להיות קצת פזיזים ויהירים, את תנועתם יש לנווט, בדפנותיהם רוח קלילה יש לשייט, יש את אלו שאין להם כל מצב רוח להניע, כל היום רוצים הם רק לנוח ולרגוע. וכמובן יש את אלו שבשלו וגדלו וכעת מוכנים לעבור למחלקת ענני הגשם ואולי אפילו ענני הסער והסופה הגדולים והכבדים. צריך לדעת לאן יש את כל אחד ואחד מהעננים לקחת. צריך לטפח את העננים הקטנים ולהושיט למקום מבטחים את אלו שזה עתה התרוקנו מטיפותיהם ושבו והצטמקו לממדים קטנטנים. ידידתי הוותיקה מופקדת על החזרת טיפות גשם קטנות ואבודות שאת מקומן בענן למצוא מתקשות. היא מוצאת את מקומן ועוזרת להן לשוב למושבן ולא שוכחת להזהיר ולהדריך לבל תיפולנה בפעמים הבאות.
והצבעים? מהיכן חשבתם מגיעים כל הדברים הצבעוניים שבעולם? ומה חשבתם, שדברים צבועים בכל מיני צבעים ככה סתם? גם לצבעים יש אחראים וגם כאן יש חוקים. אחד אחראי על הצבע הכתום, שני אחראי על כל מה שצבעו כחול, אחר צובע הכל בירוק, וכך לכל דבר ודבר יש את הצבע המיוחד שלו. ומה אם יש משהו, או בעיקר מישהו שיש לו צבעים וגוונים שונים ומשונים? אז גם לזה יש לנו כאן אחראי שעוזר ומחליט ושולח את הצבעים השונים והגוונים המדוייקים. מה, תיתכן ארנבת עם אוזניים ירוקות? ואולי יש עץ עם שלכת בסגול? מישהו צריך להשליט סדר ואחראים יש לכל. פעם אחת פגשתי בשליח, כך אנו מכנים כאן את בעלי התפקידים השונים, שתפקידו להיות אחראי על מעופן של החיפושיות הירוקות. כל היום וכל הליל מתרוצץ הוא מכאן לשם וכנפיים זעירות מעניק, בנגיעה אחת קלה לכל אחד מהיצורים הקטנטנים. מקפיץ חיפוש לשם ומעיף חיפושית לכאן ועבודה לעולם לא חסרה לו.
ומה התפקיד המיוחד והייחודי שנתנו לרשותי, תשאלו בוודאי? אז ככה, כשעוד הייתי חי, הייתי גנן וחובב עצים ועל כן נתנו לי משימה שתפורה בדיוק לפי מידותי ומימדי. אני אחראי על בקיעת ניצני הפרחים והתפרחות של העצים הצעירים. כל בוקר מטייל אני להנאתי, בשדות ובגנים ומעיר את גבעולי הצמחים והניצנים, מציץ לי בין עלים ומניע את הבדים, מסיר טיפות טל קלות ומפיח ריח בין הגבעולים והעלים הרכים. סייען אני לשליח האחראי על ההשכמה והפריחה ועוזר במלאכתו המיוחדת במינה. כל צמח הוא מכיר וכל ניצן רך בין אצבעותיו בקע. ישנם עצים שהוא מכיר עוד שהיו בלוט קטן או זרעון קטנטון באיצטרובל. בערבים, עת נחת ושלווה, סובב אני בין בוסתנים וגן ומכסה בטל ליל את הפרחים המוכנים לשנתם. מלטף את עלוותם, סוגר את עלי הכותרת ומברך לעת ליל את כולם בשנתם. הכי מהנה ומאוד מיוחד, זה כשנפגשים בעץ גדול ועתיק במיוחד. העצים האלו, ששנים להם רבות עד מאוד, הם מהיצורים המעניינים והמרתקים ביותר שיצא לי לראות. אילנות אלה בדרך כלל שלווים ושקטים, לא תאמינו כמה הם רגישים וביישנים. עץ האיצטרובל הגדול, שאתם בוודאי תכירו אותו כעץ אלון או המחטן, הוא מן הרגישים והשלווים שבעצים העתיקים. גם עץ הדולב ועצת השיטה הגדולה, ידועים בייחודיות ביישנותם ובעצם כל עץ ועצה על פני האדמה שונים מאוד זה מזה ובעלי ייחודיות ורגישות שלווה משלהם. ובכלל, אין דבר כזה עץ עצוב או מצוברח, כל העצים כאן מאושרים מטבעם ושמחים בחלקם.
