אני קורא את המסמך שהפיצו לנו היום אגודות הסטודנטים מכל הארץ יחד עם המועצה להשכלה גבוהה, קורא ולא מאמין. 'אמנת הסטודנט המשרת במילואים' הם קוראים לדפים האלו שלא שווים את הדיו שרשומה עליהם. האמנה שנחתמת היום בירושלים, מעניין כמה סטודנטים שיוצאים למילואים עוברים על הדפים האלו, או מתי בדיוק יש להם את הזמן לקרוא את הסעיפים המייגעים. בואו נשים את הדברים על השולחן, הסטודנטים שמשרתים בארץ נדפקים והאמנה הזו לא תגרום להם להידפק פחות, מקסימום תוסיף קצת וזלין לתבשיל.
האמנה לשבירת הזכויות
הלו???? מישהו כאן עשה מילואים לאחרונה? בואו נודה, יש את אותם האחוזים הבודדים שעושים מילואים, קורעים את התחת (ולא, ממש לא סליחה על הביטוי), נמצאים בשטח, מסתכנים, מסכנים את החיים שלהם, אוכלים חרא ומקבלים על זה 117 שקל ושבע עשרה אגורות ביום, כן זו לא טעות. בואו נניח שיום העבודה שלך בצבא מתחיל בשבע בבוקר (והרי ברור שהוא מתחיל לפני) ונגמר בעשר בלילה (נניח, רק נניח) בחשבון פשוט הביטוח הלאומי משלם לסטודנט המילואימניק כשבעה שקלים לשעה. אגב מישהו יודע מה עלות השכר של האנשים שחתמו על האמנה, הימור שלי, כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, ומה כתוב באמנת החארטה אתם בטח שואלים.
לא משהו חדש, לא משהו שלא הכרנו בעבר, לא איזה תקדים שיעזור לסטודנטים שמסיימים ללמוד עם ממוצע גרוע בגלל שהם נאלצו להגן עלי ועלייך בג'נין מפני מחבלים מתאבדים בזמן שחבריהם ישבו בכיתות הממוזגות ולמדו למבחן בכלכלה.
רגע, בואו נדבר על שוק העבודה, האם למעסיק אכפת שהסטודנט שמופיע מולו יש ממוצע נמוך בגלל שהיה קצת קשה ללמוד למבחן כשטילי הקסאם והכדורים של המחבלים עוברים מעל הראש. האם למישהו אכפת מהגשם הזה של אמצע החורף שהרטיב את הדפים של הבחינה ואולי למישהו חבל שהצילומים שהצלחת בעמל רב להשיג מחברייך נאלצו להיגנז עמוק עמוק בתיק כי , אתם מבינים, פשוט היית צריך להעביר מטווח לכמה חיילים.
אבל יש טקס היום בירושלים וכולם חותמים עליה, יחסי ציבור הם קוראים לזה. קראתי עבורכם בדפי האמנה, וליקטתי כמה דברים שעשויים(או עלולים במקרה שלנו) לעניין את האחוז החד ספרתי שמגיע לדגל. כך למשל:" באמנה הזו מבטאים המוסדות להשכלה גבוהה ואגודות הסטודנטים את התודה, את ההוקרה את ההערכה ואת המחויבות לסטודנטים הרבים שעושים למען ביטחון המדינה ולמען אזרחיה" ואיך בדיוק באה לידי ביטוי התודה הזו, לא, המאה ושבע עשרה שקל ליום יישארו אותו הדבר, אם חס וחלילה שאלתם.
לא, נטל המילואים לא יתחלק בין יותר אנשים, ולא, הצבא לא יפעל כדי לדחות לסטודנטים את המילואים לקיץ. אבל זה עוד החלק הקל לבליעה מתוך האמנה, אמנת החארטה, קחו למשל את סעיף אחד ככה כתוב שם (לא נגענו): "שירות במילואים יחשב לצורך כללים אלה, שירות של לפחות 14 יום רצופים, או שירות של מס' רב של ימים מצטברים, אלא אם נקבע אחרת בסעיף מסויים"
או קיי, נניח ששירתתם רק 10 ימים רצופים, את החופשה השנתית שלכם העברתם לא בפאריז אלא בשכם, אתם לא נחשבים, כרגיל, דופקים אתכם, נו אז מה אם תפסתם את המחבל לפני הפיגוע, שירתתם רק שלוש עשרה יום. ואנחנו רק בהתחלה. מכאן, התבשיל המצוין שהכינו לנו רק הולך ומשתבח, נעבור בבקשה לסעיף שלוש אלף, "סטודנט לאחר שירות מילואים, רשאי לפנות אל מורה המקצוע בבקשה לקבל עזרה בהשלמת חומר הלימודים שהפסיד" הוא רשאי, אתם מבינים, גם חברה שלו שבכתה בטלפון כשהוא היה בדרך למארב, הייתה רשאית לבכות לו, אגב באמנה לא רשום ,שהמרצה חייב לעשות משהו עם הבקשה הזו, העיקר שהמילואמניק רשאי.
לא נלאה אתכם ביותר מדי סעיפים מתוחכמים שרשומים בכתב הסתרים, מה עוד ששום דבר לא ממש חדש, הכל כבר היה קיים, רק שעכשיו, אתם מבינים, הוא רשום באמנה.
אמנה הם קוראים למסמך הזה, אמנה שלא שווה לכלום, מישהו בכלל שאל כמה סטודנטים נאלצו ללמוד שנה נוספת בגלל המילואים שנכפו עליהם, היה איזה מרצה שקיבל מילואמניק לעבודה למרות שהיו לו ציונים נמוכים, אבל כולם יוצאים בשמחה והילולה, האמנה שתשנה את חיי הסטודנטים בארץ.
אין תמונה
בואו למילואים, תראו, עושים חיים!!!
תמיד יש את אותו אחד שהחיים שלו התרסקו בחודשים יולי אוגוסט כשהוא גילה שעם הציונים שלו הוא צריך ללמוד עוד שנה במוסד (במקרה הטוב) או לוותר על תואר שני (במקרה הרע) או פשוט לשקול לרדת מהארץ הזו. ארץ שבה רק אחוז קטן של אנשים נושאים בעול, כשקוראים להם סטודנטים הם גם מקבלים את הסכום המופלא של 120 שקל ליום, כן, מה יש? עגלנו את הקצוות קצת, ככה זה באמנת החארטה, מעגלים את הפינות ושוכחים את החיים האמיתיים. החיים שמתחילים בצו שמגיע בדואר ומסתיימים במבט של הסטודנטים בכיתה על הפרייאר התורן שלא היה בתרגול הגורלי של השאלות לקראת הבחינה.פרייארים לא מתים, הם רק מתחלפים, אבל אל תמכרו לנו סיפורים על אמנה מטופשת או טקס חתימה שלא מעניין אף אחד, בואו למילואים, תראו, עושים חיים!!!.
