במפגש ראשון מסוגו של הרקטורים וחברי הסנאטים של כל שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל, הצהירו אתמול הפרופסורים על כוונתם להשבית את הלימודים באוניברסיטאות. זאת, אם משרד האוצר יממש את כוונתו להפעיל את החלטת הממשלה ולכפות על האוניברסיטאות לאמץ שיטת ניהול חדשה, אחידה לכולן, שתפקיע את סמכויות הניהול מידי האקדמאים.
הכנס שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, אורגן על ידי "הוועדה הבין-סנאטית להגנה על העצמאות האקדמית" אחרי שהסנאטים של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות תל אביב, חיפה, בן גוריון, בר-אילן, הטכניון ומכון וייצמן נפגשו כל אחד בנפרד והצביעו נגד החלטת הממשלה מ-16 בספטמבר בדבר "שיפור ההשכלה הגבוהה". הממשלה החליטה לאמץ את הצעת משרד האוצר לשנות את המבנה הניהולי הנהוג ברוב האוניברסיטאות שלפיו הנהלת האוניברסיטה ממנה את הנשיא האחראי על הניהול הכלכלי והסנאט, המורכב מהסגל האקדמי, מצביע בעבור הרקטור, המקבל את ההחלטות בעלות המשמעות האקדמית.
על פי ההחלטה, יתמנו לכל האוניברסיטאות ועדי מנהל שיורכבו ברובם מאנשי ניהול מקצועיים ואישי ציבור, ותהיה בהם רק נציגות מצומצמת לנציגי האקדמיה. שיטת הניהול תהיה אנכית - הנשיא יהיה כפוף לוועד המנהל והרקטור לנשיא. בהחלטת הממשלה גם נקבע שאוניברסיטה שמשנת הלימודים הבאה לא תתנהל על פי הנהלים החדשים, תיקנס בשיעור של 30% מתקציבה. הנימוק המרכזי של האוצר הוא גירעון האוניברסיטאות העומד היום על יותר מ-500 מיליון שקל.
כל הדוברים חזרו על הטענה שהעמדת אישי ציבור ומנהלים מקצועיים בראש פירמידת הניהול באוניברסיטאות, תביא לקץ החופש האקדמי ו"תחסל את היתרון הישראלי במדע וחינוך גבוה", כדברי פרופ' ירון אזרחי מהאוניברסיטה העברית. חלק מהדוברים אף קראו להשבית את הלימודים באוניברסיטאות אם האוצר יתעקש לכפות את הרפורמה על המערכת.
מדובר משרד האוצר נמסר בתגובה שהמבנה הניהולי של מרבית האוניברסיטאות בישראל אינו נותן מענה להתפתחויות שחלו בהיקף ובפעילות מערכת ההשכלה הגבוהה ומביא לבעיות ניהול, המתבטאות בעיקר בהעדר הגדרה ברורה של סמכויות ואחריות ממלאי התפקיד השונים. המבנה עומד בניגוד למבנה הניהולי המקובל בעולם המערבי - מבנה היררכי בעל שדרה ניהולית אחת.
כן נמסר ממשרד האוצר כי ועדת מלץ קבעה, בין השאר, שאין מקום למבנה זה וכי על הנשיא לעמוד בראש הפירמידה של האוניברסיטה. המדינה משתתפת בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה בסכום העולה על חמישה מיליארד שקלים בשנה. חשוב להבטיח כי כספי הציבור הרבים המושקעים במוסדות אלה ינוהלו בצורה ראויה ולכן החליטה הממשלה על ביצוע הרפורמה.
