הכירו את סירק. אתם כבר מזהים? נו, זה ההוא מהערוץ הנידח בלווין, מהתוכנית שאף אחד לא התייחס אליה בהתחלה ואחרי זה נהפכה להיסטריה רבתי בתקשורת ובכלל - YTV. סירק היה אחד מחמישה עשר הצעירים שהיו בווילה ברמת השרון בניתוק מהעולם החיצוני ועברו שיעורי משחק. אחרי היציאה מהארון של הוילה, סירק חזר להיות סטודנט שנה ג' בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. לראיון איתנו סירק הגיע עם כובע אופנתי, חיוך צנוע, מבט חודר שמשדר חום, נחישות והמון חוכמת חיים אותה צבר עוד לפני גיל 22. הוא לא ממש מסונוור מההצלחה אבל מוביל חברתי הוא בהחלט רוצה להיות.
איך התחושה להיות מצולם 24 שעות ללא רגע של פרטיות ?
בהתחלה זה קצת מלחיץ כי עוקבים אחרי כל הפעולות שאתה עושה, אבל לאט לאט מתרגלים. חיים כרגיל, מפתחים אדישות למצלמה. זורמים עם מה שקורה.
ספר קצת על החיים בתוך הווילה?
בהתחלה הוילה נראתה לנו כמו גן-עדן. קיבלנו אוכל כמה שרק רצינו, בישלנו לעצמנו, ניקינו, ופשוט ניהלנו חיים די רגילים. היו לנו שיעורי משחק עם המורים הכי טובים בארץ, אוירה חופשית ופתוחה. מבקשים ממך רק שתשב ותלמד, תפיק מעצמך את המיטב. החוויות שעברתי שם מדהימות בעוצמתן. בהמשך זה מתחיל להיות קשה, הניתוק, הגעגועים. התגעגעתי לדברים הפשוטים, להיזרק על הדשא באוניברסיטה, לנסוע באוטובוסים.
המצלמות תיעדו כל מה שקרה לכם בווילה, האם אתה יכול להגיד שלא הייתה שום הכוונה או בימוי, האם באמת כל הדינמיקה ביניכם הייתה אמיתית?
הכל היה אמיתי לחלוטין. לא ידענו בכלל מי בהפקה. אף אחד לא התערב לנו בחיים בתוך הווילה, לא היו תסריטים, הם צילמו אותנו כמו שאנחנו ואיך שאנחנו, וזה מה שהיה כל כך יפה.
בכל זאת, השידורים בטלוויזיה הציגו אתכם בצורה מסוימת. קמילה היא זו ששוכבת עם כולם, אליענה היא העצבנית, צ'ינו המטורף, אתה הוצגת כמעיין פסיכולוג שמדובב את אנשי הווילה עד כדי כך שבפורומים ובצ'טים באינטרנט חשדו שאתה שתול של ההפקה ?
זו בדיוק הבעיה... הציגו אותנו באופן חד-ממדי. חוץ ממה שהקרינו בטלוויזיה היינו גם הרבה מאוד דברים אחרים שאף אחד לא ראה. אני יכול להגיד שבלי שום ספק לא ראו את סירק בכללותו, ראו התנהגות מסוימת. כך קרה שקהל הצופים הלא בוגר נדבק והתחבר לפעמים עם הצדדים השליליים. למשל בקמילה, להפתעת רבים, יש לא רק מיניות. יש בה גם המון עומק ולא ראו את זה בשידורים.
זו חוויה גדולה שקשה מאוד למקד אותה, לשים אותה במסגרת אחת. הסיטואציה היא קשה, אתה כל הזמן מושפע מהסביבה .עובדה, אנשים נשברו שם אחד אחרי השני. אם אתה לא מודע לעצמך, לא מכיר את עצמך, לא בא ממקום אמיתי אתה פשוט תישבר. אני כמעט ולא נשברתי בגלל שבאתי ממקום חזק. אדם חייב לראות מעבר לעצמו ולסיטואציות שהוא חווה. אותי החזיקה האהבה להילה חברתי, שאיתה אני מתחתן בקרוב. האהבה הזו נתנה לי המון כוח כי היא אמיתית. אנשים בווילה שאבו ממני הרבה כוח, עזרתי להם ברגעי המשבר. דווקא כשיצאתי מהוילה, כשראיתי את המשפחה, החברים, כל האהבה הזו פתאום כמעט ושברה אותי.
ההצלחה שלך הביאה הרבה גאווה לעדה האתיופית. האתיופים מזוהים בדרך-כלל עם ביישנות, איך התמודדת עם הסטיגמה?
אני קודם כל בן-אדם ורק אחר כך אתיופי. כולנו אנשים עם דעות, מחשבות, כשרונות, חולשות. ראיתי את עצמי לא יותר ולא פחות מאנשים אחרים. אני גם שמח שבפרויקט ניצח פירס, שהוא קודם כל אדם מאוד כשרוני ורק לאחר מכן גם ערבי. אני קודם כל גא בעצמי שהצלחתי לתת לצופים בבית תמונת עומק מסוימת שלי ולא תמונה שטחית ושקרית. אני יודע ושמח שהעדה שלי מתגאה בי ואני מקווה שההצלחה שלי תדרבן אתיופים אחרים כשרוניים להראות כמה פוטנציאל טמון בעדה האתיופית בארץ. האתיופים לא ביישנים, הם הרבה פעמים פשוט לא אומרים מה שהם חושבים, אבל עם הזמן הרבה מאוד יפרצו כמוני ויפגינו את היכולות שלהם.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
אני לא יודע בקשר לזמן, אבל אני יודע שאני רוצה להשתתף בסרטים בעלי תוכן ועניין, להיות מוביל חברתי, לשנות את הסטיגמות עלי ועל האתיופים. לגרום לשינוי חברתי, לא בצורת מהפכה, אלא בצורה מחושבת.
