החוקר, רואה חשבון במקצועו, בדק ששה יצרני רכב גדולים, שלושה יפאנים ושלושה אמריקנים הונדה, טויוטה, ניסאן, קרייזלר, ג'נרל מוטורס ופורד.
"בספטמבר 1966 העביר הקונגרס בארה"ב חוק הקובע כי משרד התחבורה האמריקני יקבע סטנדרטים לבטיחות עבור רכבים וציודם במטרה לצמצם את מספר תאונות הדרכים והנפגעים", מסביר יצחק כוכבי. "האחריות לאכיפת החוק הוטלה על רשות חדשה (NHTSA). על פי חוק זה נטל העמידה בסטנדרטים מוטל על יצרני הרכבים. כאשר יצרן מודע לרכב שאינו עומד בסטנדרטים עליו לדווח ל- NHTSA, לבעלי הרכבים ולספקי הרכבים. כמו כן על היצרן לתקן את הליקוי ללא עלות לצרכן".
"תלונות מתקבלות מצרכנים ומנותחות סטטיסטית. כאשר מזוהה מגמה בתלונות פותחת הרשות בחקירה ומוסרת על כך מידע ליצרן המכונית. מצד היצרן, הסכמה לביצוע ההחזרה משמעותה עלויות משמעותיות, ישירות בגין עלות התיקון ועקיפות בגין אובדן מוניטין וירידה בנתח השוק כפי שעולה ממחקר זה. למרות העלויות הגבוהות, ברוב המקרים מבצעים היצרנים את ההחזרה בהסכמה ללא הליכים משפטים מצד הרשות בעיקר כדי למנוע תביעות משפטיות עקב תאונות העלולות להיגרם עקב התקלה במידה ולא תתוקן".
המחקר בדק את השפעת החזרת רכבים על שוק ההון האמריקני. הוא העלה כי מידע חדש על איכות המכונית נתקל בתגובת שוק מתונה יחסית בחברות בעלות מוניטין לאיכות נמוכה, בהשוואה לחברות בעלות מוניטין לאיכות גבוהה שסבלו מתגובה חריפה יותר. "ככל שהמידע מפתיע וסותר הערכות קודמות, צפויה תגובת שוק שלילית חזקה יותר", אומר החוקר.
המחקר מצא כי החזרת מכוניות על ידי היצרן תיתקל בתגובת שוק חריפה יותר כאשר היו דיווחים על תאונות ושריפות, המכוניות הן משנת הייצור האחרונה ומספר המכוניות רב. עוד עולה מהמחקר כי כאשר יוזם ההחזרה הוא היצרן (לפני הפניה של הרשות) שוק ההון מגיב בירידה חזקה יותר במחיר המניה כיוון שהחלטתו של היצרן על ביצוע ההחזרה מצביעה על הערכתו כי ההפסדים הצפויים במידה והרכבים לא יתוקנו (פיצויים, אובדן מוניטין ומכירות) הנם מעבר לעלות התיקון.
