072-3300504

חוף הדמדומים

מה קורה כשסטודנטית חיפאית רוצה לנצל את חופשת הקיץ לנופש בים. עינת וייס חוותה זאת על בשרה. חוויה חיובית או שלילית? לשיפוטכם.

עינת וייס | 12-08-2003 16:56:00

הרגשת חנק אופפת אותי, קצב הלב מוגבר, קולו של מושיק עפייה מתערבב בזמירותיה של שרית חדד, כאב ראש, ריחות זיעה, זעקות קורעות לב: "משה, משה", כדור של מטקות מתעופף בזווית של 30 מעלות הישר לעין שמאל שלי....
לא, זה לא ההמשך לסדרת סרטי 'צעקה', ולמרות שצעקתי וצווחתי אחרי שהעין שלי התנפחה לממדים גלקטיים, זה סרט האימה הפרטי שלי. שלי ושל שאר החיפאים השמים נפשם בכפם ויורדים ביום שישי בצהריים לחוף 'דדו'.
יש משהו בשילוב של קיץ, שישי בצהריים וחופש לתלמידים, לסטודנטים ולארגוני העובדים שגורם להתקהלות אימתנית על חוף הים. אותו משהו, אותו דחף פנימי, הוביל אותי אל לב הסערה.
הסימנים המוקדמים היו שם- תור ארוך של מכוניות שמחפשות מקום חנייה, מכוניות שמבקשות רק טיפת צל ומנוחה אך ללא הועיל.

מגרש החנייה הקרוב לחוף מלא עד אפס מקום. אבל אותנו לא עשו באצבע ואותנו לא ידפקו ואנחנו בטוח נמצא מקום חנייה יפה, מרווח ומוצל שאף אחד לא ראה לפנינו. או לפחות ככה חשבנו וככה חשבו עשרות המכוניות שלפנינו, שנכנסו למגרש ולא הצליחו לצאת ממנו חצי שעה אח"כ. כל נהג מנסה לבצע תמרונים כמעט אקרובטיים- נוסע קדימה, אחורה, מקלל, עולה על מדרכות ועל מכוניות חונות, מקלל, מצפצף, מקלל, ובסופו של דבר כולנו נתקענו במקום ללא יכולת לזוז קדימה או לחזור על עקבותינו, כי מאחורינו יש כבר טור טרי של מכוניות, שבעליהן האמינו שמקום חנייה יפה, מרווח ומוצל מחכה רק להם.
אחרי שעה ושלושה קילומטרים מהחוף הצלחנו לחלץ את עצמנו מהאוטו. לא לפני שדפקנו קצת את הדלתות במכוניות שלידינו.

אין תמונה

סוף סוף הגענו לחוף
כאשר הגענו לחוף, במצב מאודה חלקית, קבל את פנינו מחזה סוריאליסטי. על כר הדשא הקטן מצד שמאל, כר הדשא, שאפילו שתי פרות לא יכולות לרעות עליו בלי לעלות אחת על השנייה, נמצאים לפחות 50 אנשים וחמשה מנגלים. "איציק, שמת כבר את השישליקים?" צועקת אישה מיוזעת ועצבנית, בעוד ילדיה הקטקטים נמחצים בין רגליהם של חבורת גברים כרסתנים שלא מצליחים להבין, שכרס משתפלת ושעירות יתר לא הולכים כל-כך טוב עם בגד ים מינימלי שאולי התאים בשנות השישים העליזות, כשהיו גברים צעירים ומסוקסים, אך אינו מחזה ציבורי הולם בשנות האלפיים העליזות פחות.
מצד ימין כלב אמסטף מרוגז נועל מטרות על שני פודלים לבנים, ומלפנינו ילד מתוסכל דולה בדלי סיגריות במעמקי החול.
התיישבנו על החול הרותח ותוך דקות עבר גופנו מרייר למצב מעושן וול דאן. מסביבנו חבורת בנות משומנות שנראות כמו פרסומת רעה למאבק בסרטן העור.

זוג צעיר ומלא חיות מחליט לשחק מטקות בדיוק בחלקת החול שכבשנו לנו לאחר מאמצים מרובים. כדור הגומי השחור, שנראה כה תמים, מתגלה כבעל יכולות מרחיקות לכת. מדי כמה שניות הוא ניתח על מחבט העץ הקטן ומפיק צלילים חלולים ומונוטוניים. בשלב מסוים קשה לדעת אם הרעש נובע מנימי דם שמתפקעים לנו בתוך הראש, או ממשחק המטקות, שיצא שוב לדרך בתקווה שהפעם הכדור לא יתעופף לעברנו כמו בניסיונות הקודמים.
על קו הגאות נמצאות שיירי מדוזות שידעו ימים טובים יותר. במים מתנוססים דגלים אדומים והגלים גבוהים. המציל צועק לילדה בחולצה האדומה "לא לעבור את השטח המגודר", אבל היא מתעקשת לטבוע. נכנסנו למים, אבל אי אפשר לשחות בלי להיתקל במשהו ואי אפשר לעמוד בלי שמשהו יתקל בך, וכל גל שמגיע סוחף אתו ערמת אנשים לנקודה אחת. זרם פתאומי של מים חמים מגיע מכיוון ימין, ואני לא יודעת אם בורכתי בזרמי ים תרמיים או אם בזרם אנושי יותר שמגיע מהאדון המחייך לידי. שקית ניילון נדבקת לרגל והגוף שלי מכריז על 'אזעקת מדוזה', שמתגלה עד מהרה כאזעקת שווא.

אחרי שחזרנו שלושה קילומטרים לאוטו כדי למצוא אותו מבעבע מחום, הגעתי למסקנה, שבפעם הבאה שיתחשק לי ים בשישי בצהריים- אני אחכה לחורף.

אנחנו ניתן לך את כל
המידע שיחסוך לך
הרבה זמן וכסף!
השאר/י פרטים לייעוץ
לימודים חינם!
באנר פירסומי
מה מתאים לך ללמוד?
יש לבחור שיטת חיפוש, להזין את התחום
וללחוץ על אייקון החיפוש
סוג לימודים
  • מכינות, בגרות ופסיכומטרי
  • לימודי תואר ראשון
  • הנדסאים
  • לימודי תואר שני
  • קורסים ולימודי תעודה
  • לימודים בחו"ל
  • לימודי תואר שלישי
קטגוריה
תחום
איזור
345
מקצועות
2538
מוסדות
17566
מסלולי לימוד