פרופ' קרן אברהם היא פרופסור חבר במחלקה לתורשת האדם ורפואה מולקולרית, בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב. הנושאים הנחקרים במעבדתה כוללים פענוח הבסיס המולקולרי של מחלות והפרעות גנטיות הקשורים במערכת השמיעה תוך שימוש בשיטות גנטיות, התפתחותיות, ביוכימיות, ומחקר ברמת הביולוגיה של התא. המחקר מתמקד בהכרת מערכת השמיעה דרך הבנת האיזון העדין בין ביטוי גנים ותפקוד חלבונים בתאי השיער הסנסורים.
פרופ' מועין כנען הינו פרופ חבר במחלקה למדעי החיים, בפקולטה למדעים של אוניברסיטת בית לחם. המחקר במעבדתו עוסק במציאת הסיבות וההשלכות הגנטיות של אובדן השמיעה באוכלוסייה הפלשטינאית, תוך שימוש בשיטות מתקדמות של סקירה גנומית והתרחבות לתחום ביולוגיה של התא.
מעל 130 גנים נמצאו כמעורבים בליקוי שמיעה, הליקוי הנפוץ מבין הליקויים התחושתיים. בכל אחת מן האוכלוסיות, הישראלית והפלשטינאית נמצאו עד עתה 5 גנים, כשרק אחד מהגנים משותף לשתי האוכלוסיות. על סמך עבודה משותפת של שני החוקרים דווחה שכיחות המוטציות בגן קונקסין 26, שהיא למעשה השכיחות הגבוהה ביותר שנמצאה בליקויי שמיעה רצסיביים. שיתוף הפעולה הוביל, בנוסף, לשיבוט הגן MYO3A במשפחה ישראלית מורחבת ממוצא עירקי.
לפחות 10 גנים נוספים מעורבים בליקוי שמיעה בשתי האוכלוסיות והמשכו של המחקר תר אחר המוטציות בהם והשינויים המורפולוגים הנגרמים בעטיים. ראשית הדרך לייעוץ גנטי מהימן ופיתוח כלים לריפוי גנטי תיסלל ע"י זיהוי ואפיון הגנים הנוספים.
אחת הדרכים לאיתור גנים המעורבים בחרשות היא על ידי סריקה גנומית של משפחות גדולות עם הפרעות שמיעתיות (מולדות או כאלה הבאות לידי ביטוי במהלך ההתבגרות). בדרך זו נתגלו הגנים המעורבים בליקוי השמיעה בשתיים מן המשפחות הישראליות, משפחות N ו-H, ועתה נחקר המנגנון דרכו מוטציות בגנים אלה גורמות לפגיעה בתאי השיערה באוזן. משפחות ישראליות ופלסטינאיות נוספות נמצאות בשלבים שונים של סריקה גנומית לאיתור גנים המעורבים בליקוי שמיעה. המטרה היא לאתר ולאפיין כמה שיותר גנים שכאלה באוכלוסיות הללו.
חלק נוסף של המחקר נערך תוך שימוש במודלים עכבריים, שתרומתם להבנת תפקוד האוזן הינה מכרעת. דמיון של כ-90% קיים בין גנום העכבר והגנום האנושי, ובמערכת השמיעה הדמיון אף הוא רב, על כן מהווה העכבר מודל נוח לאיתור גנים ולהבנת תפקידם במערכת השמיעה. זיהויו של גן חדש בעכבר חרש, מאפשר כעת, עם מיפוי הגנום העכברי, בחינה מעמיקה של אותו גן באדם ע"י שימוש במידע מצטבר על אזורים גנטיים מקבילים. גן מסוג זה עשוי להוביל למציאת גן חדש האחראי לליקוי שמיעה במשפחה שהסיבה להפרעות השמיעתיות בה טרם הובררו.
בצורה כזו התגלה במעבדה של פרופ' אברהם הגן POU4F3 המעורב בחרשות במשפחה ישראליות.
אחת הסיבות שהניעו את פרופ' אברהם מתל אביב ואת פרופ' כנען מבית לחם לפתח את הפרוייקט המשותף, הייתה העדר תכנית לימודים לקראת תארים מתקדמים באוניברסיטת בית לחם. הפרוייקט מאפשר לסטודנטים פלשטינאים לקבל תואר מתקדם והכשרה בגנטיקה מעבר לתואר ראשון במדעי החיים. המטרה העיקרית של שיתוף הפעולה היא כפי שדן דוויד, מייסד הקרן, מסביר את הרעיון העומד בבסיסה: "איחוד כוחות מביא להבנה טובה יותר של העולם".
