הכירו את הסטודנטית שבחרה להתיישב במשך 45 דקות ערומה, על מדרגות הכניסה הראשית של אוניברסיטת טקסס. ובכן מה בדיוק גרם לה לעשות זאת? הסטודנטית לאמנות, מוניקה רוטסבולד, החליטה לעורר פרובוקציה שכזו על מנת להביע מחאה ולהציג את גופה החשוף דווקא ככלי חזק ולא כאובייקט מיני.
על פי הדיווח של ההאפינגטון פוסט, בזמן ששוטרים הגיעו לעצור את המיצג וסטודנטים אחרים היו עסוקים בלצלם ולהעלות את התמונות החושפניות לפייסבוק, היו גם כאלה שהודו לה והתחברו למסר אותו ניסתה להעביר, על פיו הלבוש או ההתנהגות של האישה הם אינם הזמנה לאונס.
רוטסבולד העלתה את התמונה לבלוג שברשותה וכתבה "כאישה שהיא אמנית, קשה לי שלא להתייחס לעד כמה הגוף הנשי עובר החפצה כחלק מהתרבות החברתית ותרבות הפופ". באמצעות המיצג החושפני, החזירה רוטסבלד לעצמה את השליטה על הגוף שלה.
מחזירה את השליטה לגוף שלה, רוטסבולד על מדרגות הקמפוס
סטודנטית סחבה מזרן בקמפוס כמחאה לאונס שעברה
רוטסבולד היא לא הסטודנטית הראשונה שבוחרת להביע מחאה פמיניסטית בצורה פומבית. בשנה האחרונה יותר ויותר סטודנטיות מרחבי העולם זועקות מסרים פמיניסטים בדרכים שלא יכולות להשאיר אף אחד אדיש.אמה סולקוביץ, לדוגמא, סטודנטית לאמנות חזותית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בחרה להסתובב בקמפוס עם מזרן ששוקל 20 ק"ג, עד אשר האוניברסיטה תסלק מהלימודים את הבחור שלטענתה אנס אותה.
הבחירה להסתובב עם אות הקין הזו על גבה באה לסמל את המשא הכואב שהיא נאלצת לשאת, כל זמן שהאנס מסתובב חופשי.
בעקבות המקרה, סטודנטים מלמעלה ממאה אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב נשאו על גביהם מזרנים וכריות, במטרה להעלות את המודעות סביב תקיפות מיניות בקמפוסים.
בהמשך התגלה כי נונגסר הואשם בהטרדה של שלוש סטודנטיות נוספות, אולם נכון להיום הוא עדיין לא הורשע בגין המעשה.
סמל למשא הכואב של סולוקוביץ כתוצאה מהאונס
סטודנטיות שוברות מוסכמות יופי
באופן לא מפתיע, המחאה הנשית בקמפוסים מגיעה לא רק מארה"ב, וגם סטודנטיות בלונדון החליטו להילחם בתפיסות אנטי נשיות בדרכים מקוריות.לדוגמא הסטדונטיות מאוניברסיטת רויאל הולווי שבלונדון, שבתגובה לבחור שכינה קבוצת סטודנטיות פמיניסטיות בתואר "מועדון הבנות המכוערות" החליטו לקחת את הטענות המגוכחות צעד קדימה והצטלמו לתמונות סלפי כשהן עושות פרצופים כעורים במתכוון.
את הסלפי המכוער העלו הבנות לפייסבוק ולטוויטר וכתבו - 'אנחנו הרבה יותר מההופעה החיצונית שלנו וגם אתם'.
"אנחנו הרבה יותר מההופעה החיצונית שלנו"
המידע מצטבר והתודעה גוברת
האם הפעולות האחרונות מרמזות על שינויים משמעותיים באמת בתפיסות של נשים את עצמן ובפעולות שהן מוכנות לעשות על מנת לשנות את היחס אליהן?ד"ר דיאנה לוצאטו, מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי חל שינוי בקהילת הסטודנטיות. "הן לא מגיעות מתוך סיסמאות. יש להן נטייה רבה יותר לדבר, להתלכד ולהחליף חוויות ולכן באופן טבעי הן מתלכדות ומתאגדות".
לדבריה, הרצון לשנות אכן קיים אך הוא לא בהכרח מגיע מתוך תודעה פמיניסטית "הנגישות של הרשתות החברתיות ושל התקשורת, היא זו שיוצרת הזדהות, סולידריות ובמקביל תודעה מעמדית שמאפשרת תנאי התארגנות".
לוצאטו מסבירה כי, שלא כמו בעבר שם הקושי להתאגדות היה רב, כיום הדברים מתנהלים אחרת "התקשורת הווירטואלית מגדילה את הכוח להתארגנות, היא מאפשרת לאנשים להצטרף לקבוצות, ללא שום קשר למיקומם הגאוגרפי, לגדול במהירות ולהרגיש שהם הופכים לכוח חברתי".
יתרון נוסף אליו מתייחסת לוצאטו בהקשר התקשורתי הוא נושא החשיפה "באמצעות התקשורת, אנחנו נחשפים גם למה שקורה לנשים במדינות עולם שלישי ואל הדיכוי שהן עוברות", היא מוסיפה "לדעתי הישועה תגיעה משם, ממדינה שהופכת להיות מודרנית ויוצאת ממעמד עולם שלישי, כמו הודו למשל שהופכת למדינה פמיניסטית".
התקשורת מאפשרת תודעה מעמדית
