מוסדות אקדמאיים רבים בוחרים לפעול בשיטת נירמול ציונים, שיטה בה קובעים מה יהיה ממוצע הציונים של הסטודנטים בקורס ועל ידי כך מבטיחים שממוצע הציונים יהיה תקין וראוי. אבל מי אמר שהשיטה אכן מטיבה עם הציונים והסטודנטים שלומדים בקורס?
התפלגות הציונים בשיטה זו מציגה את הציונים בדומה לעקומת הפעמון, כך שרוב הלומדים מרוכזים ברמת ידע ממוצעת וחלקם הקטן מצטיינים או בעלי ביצועים נמוכים, אבל למה באמת צריך את זה?
עד כמה השיטה מטיבה עם הסטודנט ?
האוכלוסייה לא משתנה, אז הציונים גם לא
כולם רוצים להצליח ולקבל ממוצע ציונים גבוה, אבל לפעמים מה שמונע מזה לקרות זה בעצם שיטת הנירמול בה משתמשים המוסדות האקדמאיים. פרופסור ניר קידר, ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, מסביר ש"שיטת הנרמול נועדה להראות שיש מדרג ציונים שונה ושלא כולם יכולים לקבל את אותו הציון, השיטה שומרת על יחסים ברורים בין הסטודנטים המצליחים לפחות".
ברוב המקרים, משתמשים בשיטה בקבוצות גדולות של סטודנטים, פאול פייגין, פרופסור לסטטיסטיקה בטכניון מסביר ש"מומלץ להשתמש בשיטה רק בקבוצות יחסית גדולות", הוא מוסיף כי "בכיתות גדולות, מאמינים שהאוכלוסייה לא משתנה משנה לשנה ולכן פילוג היכולת שלהם לא משנה".
"עקומת הפעמון לרוב יוצאת באופן טבעי, אבל שיטת הנירמול מבטיחה שזה אכן יהיה כך", מוסיף קידר.
מעודד תחרותיות ושומר על הסטודנטים
השיטה מבטיחה לסטודנטים הגינות במבחן, "במקרים בהם הבודק היה קשוח מדי או ההפך ונתן לכולם ציונים נמוכים, הממוצע מבטיח לכולם ציון הוגן", מסביר קידר, "עקומת הפעמון מונעת מהמרצה לתת לכולם את אותו הציון, כדי שיראו את ההבדלים בין כל אחד"."הרעיון מבטיח לכל סטודנט לקבל את אותו סוג הציון משנה לשנה, כך שזה לא תלוי האם הבחינה היתה קשה או קלה", מפרט פייגין. כמו כן, התפלגות הציונים מעודדת תחרותיות, "זה מעודד סטודנטים להשתדל להוציא ציון גבוה יותר מעמיתם לספסל הלימודים ולכן שווה להם להתאמץ", הוא מסביר.
בנוסף, הממוצע שומר על בוגרי הלימודים במציאת עבודה, קידר מסביר, "בפקולטה למשפטים לדוגמא יש רמת ידע ממוצעת שעורכי הדין מודעים אליהם ואם מגיעים סטודנטים עם ציונים גבוהים מדיי אפשר להבין שזה חורג ממה שמקובל וזה לא הגיוני ולכן זה שומר על הסטודנטים".
עוזר לסטודנטים כשהם מחפשים עבודה
פוגע בסטודנטים ובמרצים כאחד
עם כל הטוב שבדבר, לא כולם מרוצים משיטה הזו, "סטודנטים יכולים להתלונן שהם צריכים לקבל ציון שלא מבוסס על שיטה או נוסחא. זה יכול ליצור חוסר שביעות רצון בקרב הסטודנטים, לאור העובדה שהציון נקבע לפי שיטה שהיא לא שקופה לגמרי", מסביר פייגין. גם במרצים זה יכול לפגוע שכן השיטה מגבילה אותם, "זה לוקח חופש מהמרצה במובן שאם הוא חושב שהכיתה היתה מאוד טובה ורוצה להעלות את הציונים הוא לא יכול", מוסיף פייגין, "השיטה מבוססת על ההנחה שהאוכלוסייה לא משתנה אבל מצד שני יכול להיות שהיא כן, אבל לא רואים את זה בא לידי ביטוי כי הציונים המדווחים הם תמיד באותה הסקאלה".
"לפעמים השיטה יכולה להיות מעט מלאכותית שכן יכול להיות מקרה קיצון בהם מתקבצים לכיתה סטודנטים מצוינים ואז הממוצע לא משקף אותם", מסכם קידר.
ממוצע שרירותי ולעיתים אף מלאכותי
