לאחר שלוש שנים (במקרה הטוב) של הרצאות, סמינריונים, בחינות והשקעה בלתי פוסקת, הגיע הזמן להניף את הכובע באוויר, לסמן וי ברשימת השאיפות ובעיקר להתחיל להתבלבל.
אחת הדילמות המרכזיות בחייו של בוגר תואר ראשון טרי היא האם להתחיל לחפש עבודה ולהתמקצע בתחום או לרוץ על השוונג ולהמשיך ללימודי תואר שני.
בשורה התחתונה, מדובר בהחלטה מורכבת שצריכים לקחת בה בחשבון את אופי האדם, את מטרותיו ושאיפותיו. ובכל זאת, אם אתם בין המתלבטים, קבלו כמה סטודנטים שבחרו בשני הכיוונים ואולי תסגרו על אחד משלכם.
להמשיך בתוכניות או לעצור ולחכות
שוונג אקדמי: ממשיכים לתואר שני
רבים מהסטודנטים ממשיכים עם התנופה האקדמית שנותרה להם ונרשמים בהקדם ללימודי התואר שני. גל פישר (28), בוגר תואר ראשון בהנדסה תעשייה וניהול בטכניון מסביר כי כבר במהלך התואר הראשון, תכנן את הצעד הבא וידע כי עם סיומו יגיש מועמדות לתואר השני, "הרגשתי שרציתי לנצל את המומנטום ולא ראיתי שום סיבה לחכות עם זה. הצלחתי לצבור ניסיון תעסוקתי במהלך התואר הראשון, מה שתמיד מציגים כתנאי לקיום תואר שני". הדר קיסר (33), בוגרת תואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון באוניברסיטה העברית הבינה לקראת סיום התואר הראשון, שהיא מעוניינת להמשיך לתואר שני מחקרי, "התואר המחקרי במדעי החיים הוא דבר שלא מאפשר עבודה ולימודים במקביל וכתוצאה מהסיבה הזו לא רציתי לקטוע את הרצף", מסבירה קיסר.
לדבריה, האפשרות לסיים את פרק הלימודים האקדמיים בתקופה רצופה אחת, עדיפה על פני כל דרך אחרת, "אני חושבת שמדובר בשלב הרבה יותר נוח ומאפשר בחיים, את עדיין לא חלק ממשפחה ולא מגדלת ילדים, וכך גם מבחינה כספית יותר קל להסתדר, בין אם זה מלגה שמעניקים לך במסגרת התואר השני, הוצאות מצומצמות או אפילו לגור אצל ההורים. מדובר בצעדים שלא יתאפשרו לך בעתיד הרחוק ולכן יש לנצל את כל רגע".
גם פישר מדבר על היתרון היחסי בהמשך ישיר ללימודי תואר שני, "אתה לא עובר תקופת צינון או הסרת חלודה, אתה נכנס לשגרת לימודים באופן טבעי עם מיומנות וניסיון וכך בעצם מדלג על שלבי קושי או הסתגלות".
הוא מוסיף כי "תמיד ייעצו לי היא להתחיל את התואר השני כל עוד אני רווק, זה ידוע כי מהרגע שנכנסת למשוואה משפחה וילדים, הזמן שלך הופך ליקר יותר וכך גם הלימודים בתואר יותר מאתגרים".
היכון, הכן צא תואר שני
לוקחים פסק זמן לחשוב
אחת הסיבות העיקריות בקרב הסטודנטים לדחיית הרישום לתואר השני, היא הרצון לצאת לשוק העבודה עם שאיפות גדולות להתמקצע בתחום.ליז בריודין (26), בוגרת תואר ראשון בתקשורת במרכז הבינתחומי, בחרה לקחת תקופת צינון של שנה ורק לאחר מכן נרשמה ללימודי התואר השני שלה במנהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למנהל, "החלטתי לקחת שנה הפסקה מהלימודים ולהתחיל לעבוד בתחום התקשורת, אני מאמינה שהפסקה של שנה היא דבר הכרחי עבור כל סטודנט כדי להכיר את השוק ולקבל כיוון תעסוקתי בחיים", מסבירה בריודין.
יאיר מלכה (30), בוגר תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות במסלול האקדמי המכללה למנהל, סבור גם הוא שכדאי לעבור התרעננות תעסוקתית בין תואר לתואר, על מנת להבין במה באמת רוצים לעסוק. "ישנה חשיבות רבה לתקופת הצינון הזאת, אתה בעצם מסוגל להעריך את עצמך, להבין עד כמה אתה מתחבר לתחום והאם אתה באמת בטוח בעמדה שלך".
לדעתו, "אין צורך למהר ולהירשם לתואר השני שבסוף ישמש ככותרת בקורות חיים. חוץ מזה יש הרבה מקומות עבודה שממנים לך תואר שני וזה גם יכול להוות יתרון רציני".
לאחר שנה, הבינה בריודין שהתואר השני הוא כן משהו שתצטרך לעתיד, "אפשר להגיד שאיפשהו נכנעתי ללחצים של אמא שלי ורק היום אני מודה לה על כך. הבנתי שאם אני לא ארשם עכשיו לתואר השני, לא יהיה לי זמן מתאים נוסף בעתיד".
ואם אתם עדיין מתלבטים, תמיד כדאי לקחת בחשבון שאפשר בכלל ללמוד תואר שני שלא בהכרח קשור למה שלמדתם בראשון, ובשביל להגיע למסקנה שכזו מומלץ כן לקחת פסק זמן ולחשוב בנחת לאן ממשכים מכאן.
"הבחירה בתואר שני בנושא שונה לגמרי מהתואר הראשון יכולה לפתוח לסטודנטים דלת נוספת לעולם אחר", מציין מלכה, "ולכן תקופת המרווח בים התארים בעצם נחשבת לתקופת הבשלה".
אז על מה כדאי ללכת?
