סטודנטים שלומדים במוסדות הלימוד השונים, משקיעים ממיטב זמנם באקדמיה כדי להצליח. לימודי התואר הראשון מצריכים מהם למידה אינטנסיבית והשקעה מרובה, תוך שהם עובדים, מנהלים זוגיות ומנסים ליהנות מההווי הסטודנטיאלי.
כחלק מלימודי התואר, נדרש מהתלמידים להגיע לשיעורים, כאשר לרוב מותר להחסיר עד שלושה שיעורים בסמסטר. במידה ומחסירים יותר מזה, הדבר עלול לפגוע בסופו של דבר בציון הסופי. חלק מהסטודנטים מתנגדים להחלטה הזו והיו רוצים שהבחירה תישאר בידם, אבל מה הוא באמת הדבר הנכון יותר?
למה חייבים להכנס לשיעורים?
רוצים להחליט בעצמם
הטענה העיקרית של הסטודנטים, היא שהם היו רוצים להחליט בעצמם לאיזה שיעור להגיע. המוסדות האקדמיים אינם מאפשרים זאת בכל השיעורים, ומחליטים עבור הסטודנטים אילו שיעורים הם חובה ואילו לא. איתי אברהם (28), סטודנט לסיעוד באוניברסיטה העברית, מסביר ש"מדובר באנשים בוגרים שיכולים להחליט בעצמם איזה שיעור נכון להם להיכנס. ההצלחה לא תלויה רק בהגעה לשיעורים ויש הרצאות שהיה עדיף ללמוד אותם בבית". אברהם מאמין כי הסטודנטים יכולים להיות אחראים לעצמם "מי שחשוב לו להגיד לשיעור יהיה שם, עובדה שיש שיעורים בלי נוכחות ועדיין סטודנטים מגיעים".
גם הדר באואר (23), סטודנטית לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון חושבת, ככה, "לפעמים יש לי סידורים פרטיים ולכן אני לא יכולה להגיע, אבל מספר החיסורים שמקצים לנו לא מספיקים לי". אז אם כך הדבר, מדוע המוסדות האקדמיים מכתיבים לאילו שיעורים חייבים להיכנס?
נדבך חשוב למבחן
במוסדות האקדמיה השונים, מסכימים שמדובר בסטודנטים בוגרים ואחראיים, אך יחד עם זאת מסבירים כי יש סיבות מהותיות מאחורי ההחלטה לחייב סטודנטים להיות נוכחים בשיעורים מסויימים. ד"ר דורית אלט, ראש החוג לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת, מסבירה כי "הנחת היסוד הראשונה היא שללמוד לבד זה הרבה יותר קשה, מאשר ללמוד בכיתה או עם קבוצה. בכיתה ניתן להדגים את החומר, לשאול שאלות ולהעלות את הבעיות שקשורות בהבנת החומר. זה משהו שלא עושים כשלומדים לבד וזה אחד הקשיים שסטודנטים חווים בזמן הלמידה".
האחריות המקצועית להכשרת הסטודנטים בתחום, היא על המוסד האקדמאי ולכן חובת ההכשרה היא עליו. אם הסטודנט לא מבין נכון את החומר, ההרצאה יכולה לפשט לו את הנושא על הצד הטוב ביותר ולהבטיח שיצאו מהמוסד יותר סטודנטים איכותיים.
אך כמובן שאין זו הסיבה העיקרית, נוכחות הסטודנטים בשיעורים חשובה מסיבות נוספות, "במהלך השיעור עולים דיונים משמעותיים, שמהווים נדבך חשוב לחומר הלימודי. סטודנטים דנים על נושאים חשובים שיכולים להופיע במבחן, ולאו דווקא נמצאים בחומר הלימודי", מוסיפה אלט.
המרצים רוצים שהסטודנטים יצליחו
שיעורי חובה זה חלק מהמשמעת
יש סטודנטים שמסכימים עם המרצים ומעודדים את הנושא, אומרת רותם אלמוג (23) סטודנטית באוניברסיטה העברית, מסבירה ש"חשוב שיהיה משמעת כי לסטודנטים יש נטייה להבריז, ואז שיעורי החובה ממתנים". בנוסף, לא כל השיעורים הם שיעורי חובה, ולכן היא מוסיפה ש"רק לשיעורים המהותיים שמצריכים תרגול יש נוכחות חובה וזה עוזר ליישם את החומר ולהבין אותו. זה מכניס אותנו למסגרת ומדרבן אותנו ללמוד". אברהם שלא מסכים עם אלמוג, מסביר שסטודנטים אומנם מגיעים לשיעורים, אבל לא תמיד נמצאים שם, "המון סטודנטים עסוקים בדברים אחרים כמו במחשב, בטלפון או בלראות סרטים. במקרים כאלה היה עדיף שלא יגיעו כי אז הם גם לא באמת מרוכזים בשיעור וגם מפריעים".
באואר מוסיפה ש"כשמחייבים את הסטודנט זה יכול להתריס. סטודנטים לא רוצים לפספס את השיעורים, כי אז גם ככה הם צריכים להשלים אותם. לטעמי אם יתנו את האופציה להגיע מתי שרוצים עדיין יגיעו סטודנטים לשיעורים, אולי פחות אבל יגיעו כי יש להם מחוייבות".
הסטודנטים מגיעים, אבל לא מקשיבים
