פעם כולם רצו ללמוד תקשורת. התחום היה נראה זוהר ונוצץ מבחוץ וכולם דמיינו את עצמם יושבים במערכות העיתונים וכותבים כתבות שישנו את העולם.
עם השנים, ובעיקר מאז שהאינטרנט הפך לאחד הדברים המרכזיים בחיים, גם התקשורת הקלאסית השתנתה וכולם התחילו לדבר על הניו-מדיה - התקשורת הדיגיטלית. רק שבעולם הדיגיטלי, כולם יכולים להיות כתבים-עורכים-בעלי טורי דעה, ואף אחד כבר לא ממש קונה עיתונים. ועם הזמן התחום התחיל לגסוס ואיתו הביקוש ללימודים.
מנתוני "מדד יורם לימודים", המבוסס על מידת ההתעניינות בתחומי לימודים, עולה כי בשנים האחרונות, הביקוש הקיים למקצועות התקשורת נמצא במגמת ירידה בהשוואה לביקוש בשנים עברו.
לצד הירידה בביקוש ולצד הגידול שחל במספר המוסדות האקדמיים המלמדים את התחום, החל רף הקבלה לרדת בהתאמה. אם בשנות התשעים המאוחרות תנאי הקבלה אל התואר הנכסף היו זהים לתואר במשפטים או פסיכולוגיה, כיום כללי המשחק השתנו וקל יותר להתקבל ללימודים בתחום. אבל האם צעירים בכלל רוצים לפנות אל תחום שלא רואים בו אופק?
אודי הירש, משנה לעורך הראשי באתר וואלה!, בעל תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב, מאמין כי למרות נקודת השפל הנוכחית, אם נדבקת בחיידק העיתונאי, אתה תנצח. "אני לא בטוח שהלימודים שלי בחוג לתקשורת הם אלה שעזרו לי או הכשירו אותי לעבודה כעיתונאי, מכיוון שלא היה מדובר בתואר מעשי", מסביר הירש.
אז למה בכל זאת ללכת וללמוד תקשורת? לדברי בן רובי, "אם אתה רוצה להתפרנס מתקשורת - זה כמעט בלתי אפשרי. אם אתה רוצה לשנות את העולם ולהשפיע - זה גבולי אך שווה את המאמץ ואם אתה רוצה להיות מפורסם - לך להופיע בתכנית ריאליטי, לא צריך ללמוד תקשורת בשביל זה".
דרור מאשר כי תעשיית העיתונות המודפסת אכן במשבר, אך אינו מסכים עם הקביעה כי תחום העיתונות נמצא בדעיכה, "מה שדועך זה המדיום ולא המקצוע. הצורך בעיתונות וחדשות תמיד יהיה קיים - זה צורך חברתי, אנושי ונצחי. אנחנו נמצאים בתקופת מעבר המלווה בקורבנות, הקורבן בימינו הוא עיתון 'מעריב'. אני מאמין כי הישועה תגיע מעולם הדיגיטל. במשך 500 שנה מודל העיתונות לא השתנה, אבל אין ברירה, העולם התקדם לדיגיטל והוא זונח את הפרינט".
אז למה כדאי ללכת וללמוד תואר ראשון בתקשורת למרות המצב הקיים? לדברי דרור, "קיימת אי הבנה בסיסית לגבי השאלה מה זה לימודי תקשורת. אני חושב שאי ההבנה הזו נובעת בחלקה מאנשי תקשורת שלמדו עיתונאות. הם רואים בלימודי תקשורת כדבר שמכשיר את הסטודנטים לעשות את מה שהם עושים ומצמצמים את המשוואה לתחום זה בלבד, אבל זה לא ככה".
גם ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, פרופ' נורית גוטמן, סבורה שלימודי התקשורת הם עדיין תחום לימודים ראוי ללמידה אקדמית. "עולם התקשורת הוא תחום מאוד רחב והעיתונות היא אכן חלק מלימודי תקשורת, אך היא לא התחום המרכזי, להיפך אין משבר בתחום התקשורת, אלא צמיחה מתמדת".
לדברי גוטמן, "אם נסתכל במחלקות של לימודי התקשורת בחו"ל נוכל למצוא הרבה תחומים משולבים כמו תקשורת ותרבות, תקשורת דיגיטלית, תקשורת ובריאות וכדומה".
"הצורך בעיתונאי הקיים השתנה והחיפוש היום הוא אחר העיתונאי הרב תחומי", מסביר דרור, "איש התקשורת צריך להכיר ולדעת את השפה בכל הפלטפורמות השונות וכך גם אנשי התוכן והטלוויזיה, עליהם להיות רב תחומיים גם הוותיקים מבניהם".
ובסופו של דבר, כל מי שמתעסק בתקשורת יגיד לכם כי זהו חיידק שקשה מאוד להשתחרר ממנו, אפילו אם נורות האזהרה מהבהבות ללא הפסקה. "אם הייתי אלון גל, אולי הייתי אומר לסטודנטים שהם עושים טעות גדולה, אך מצד שני מי אמר שבכלכלה או בראיית חשבון ההצלחה בטוחה? היום אין תחום שהוא בטוח", מסכם הירש.
