הבוקר (א') נפתחה שנת הלימודים תשע"ד עם כ-308,335 סטודנטים ב-66 המוסדות להשכלה גבוהה, עלייה של 1.7 אחוז ביחס לשנה שעברה - כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).
מספר הסטודנטים לתואר ראשון עומד השנה על 236,770, מספר התלמידים שמתחילים את התואר השני הוא 10,650 ועוד 10,650סטודנטים רשומים לתואר שלישי.
מבין 192,770 הסטודנטים לתואר ראשון שאינם לומדים באוניברסיטה הפתוחה, רק כ- 34% צפויים ללמוד באוניברסיטאות וכ- 66% מהם צפויים ללמוד במכללות (כ-50% במכללות האקדמיות, כ-12% במכללות להכשרת מורים וכ-4% במסלולים האקדמיים באחריות אקדמית של האוניברסיטאות).
יותר בוחרים בלימודים גבוהים
55 אחוז: ''נתמכים כלכלית על ידי ההורים''
שכר הלימוד לשנה זו לא שונה ועומד על 10,198 אלף שקל לתוכנית לימודים מלאה לתואר ראשון, ועל 13,781 לתכנית לימודים לתואר שני. אולם, סקר שפרסמה התאחדות הסטודנטים מצביע על מגמה אחרת: יוקר המחייה של הסטודנטים החריף בשנה שחלפה ויותר סטודנטים מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם. במסגרת הסקר, 9,268 סטודנטים נשאלו על התמודדותם הכלכלית ועל העבודה שהם מחזיקים במהלך התואר. על השאלה 'מהו גובה הסיוע הכלכלי שאתה מקבל מהורייך בממוצע לשנת לימודים?', השיבו 55 אחוז כי הם מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם, כאשר 41 אחוז מתוכם מקבלים יותר מ-12,000 שקל בשנה.
הסקר חושף ששיעור הסטודנטים העובדים יורד ככל שהסיוע השנתי מההורים עולה. 78 אחוז מהסטודנטים שהשיבו לסקר טענו שהם עובדים במהלך הלימודים, בזמן שרק כחמישית מהסטודנטים לא עובדים כלל. אחוז ניכר מקרב הסטודנטים העובדים (48 אחוז) מרוויחים בין 1,000-3,000 שקל בחודש בממוצע.
עובדים ולא שורדים
לא מתים על המרצים
הסקר בדק ומצא עלייה במספר הסטודנטים ששקלו לעזוב את הלימודים בשל יוקר המחייה (40 אחוז לעומת 37 אחוז בשנה שעברה), אבל זה לא הדבר היחיד שמאיים לפגוע להם במוטיבציה. על פי נתוני ההתאחדות, הסטודנטים בישראל לא כל כך מרוצים מאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה. בסקר השנתי של מכון "מאגר המוחות" עבור ההתאחדות, בדק הארגון את שביעות הרצון של הסטודנטים מאיכות ההוראה דרך רמת הקורסים, טיב ההוראה של המרצים והמתרגלים, יחס המרצים לסטודנטים וכדומה.
62 אחוז מהנשאלים הביעו אמנם שביעות רצון כללית גבוהה מההוראה במוסד הלימודים, אך לעומת הנתונים שנבדקו בשנת הלימודים תשע"ג, חלה ירידה בשביעות הרצון של הסטודנטים. אפיונים כמו תכנית הלימודים לתואר, אופן קביעת הציונים וטיב ההוראה של המרצים דורגו נמוך על ידי המשיבים.
גם השנה: מדעי הרוח בירידה
נתונים של המל"ג מצביעים על ירידה נוספת במספר הנרשמים למקצועות הפקולטה למדעי הרוח. באוניברסיטת בר אילן החלו את הלימודים בפקולטה 189 תלמידים, לעומת 229 בשנה שעברה, ובאוניברסיטת תל אביב החלו 1,100 סטודנטים את הלימודים, לעומת 1,210 לפני כשנה. הנתונים הללו וודאי מאכזבים, אם כי לא מפתיעים. כבר בחודש יולי השנה, עוד בטרם נפתחה שנת הלימודים, התכוננה הנהלת האוניברסיטה העברית לפטר כמאה חברי סגל המלמדים בפקולטה, עקב סגירת עשרות קורסים שההיענות אליהם פחתה בשנים האחרונות.
בראיון שערך "יורם לימודים" עם דיקן הפקולטה למדעי הרוח, ראובן עמיתי, נאמר שההחלטה היא אקדמית ולא תקציבית. "הגענו למסקנה שמערכים מסוימים לא מועילים ואנחנו מנסים לשנות. זה כואב ולא נעים, רוב האנשים הם חוקרים ומורים טובים, אבל אין מנוס אלא לקצץ".
לדבריו, הפקולטה למדעי הרוח שורדת בזכות ארבעה חוגים גדולים ומבוקשים, ביניהם היסטוריה כללית, מזרח תיכון, לימודי אסיה ופילוסופיה. לעומתם, חוגים בספרות, בשפות, במקרא ובארכיאולוגיה לא מתרוממים.
ירידה מגמתית. מדעי הרוח
