בכל רחבי העולם קיימת תנועת אנשים מתמדת מהפריפריה למרכז. אחת הסיבות המרכזיות לנדידה היא בעקבות הלימודים. בארץ המצב לא שונה למרות שעל פניו נראה כי כולם רוצים תל אביבה ונספחותיה, מסתבר כי התנועה זורמת גם בכיוון הנגדי.
ליאור (28), סטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית, העתיק את מגוריו מתל אביב לירושלים לפני שלוש שנים. למרבה הפלא, ליאור התקבל גם לאוניברסיטה העברית וגם לאוניברסיטת תל אביב, אך בכל זאת בחר בעיר הבירה על פני עיר מולדתו.
"זה באמת יכול להישמע קצת תמוה, במיוחד לכאלה שנולדו בתל אביב", מתוודה ליאור. "הרבה תל אביבים לא יחלמו בכלל לגור במקום כלשהו שאינו תל אביב, בטח כשמדובר בעיר כמו ירושלים שהיא לא בדיוק העיר הכי ליברלית ומשוחררת שיש.
"למה עשיתי את זה? אני לא לגמרי יודע האמת, זו הייתה החלטה די ספונטנית ונועזת בקטע של למה לא לנסות משהו חדש? גם האופי של האוניברסיטה העברית לעומת אוניברסיטת תל אביב מאוד שונה, אבל יש משהו מאתגר בלהתנתק לפעמים ממה שאת מכיר כל החיים".
עם הזמן ענבל גילתה כי החיים בדרום אינם נוראיים כל כך. "בהתחלה היה לי קשה, כי זו הייתה למעשה ברירת מחדל. באר שבע די רחוקה, והיו שבועות שבכלל לא היה לי זמן להגיע למרכז כמו בתקופות מבחנים.
ענבל מוסיפה כי זה אמנם מבאס שאין הרבה אפשרויות עבודה לסטודנטים, אבל בסוף מוצאים. "אין מה לעשות, ביחס לתל אביב ולמרכז, יש בבאר שבע הרבה פחות מקומות שאפשר למלצר בהם למשל. בסוף מצאתי משהו, אבל מה שהיה כיף ממש זה לגלות שלבאר שבע מגיעים המון סטודנטים מבחוץ וממש יוצרים קומונה חמה כזאת. זה משהו שאני בספק רב מאמינה שהיה יכול להתקיים בתל אביב".
במהרה נרקם בין נטע וחיפה סיפור אהבה: "הגעתי לחיפה בגלל שהעדפתי את הטכניון על אוניברסיטת תל אביב, וכבר הפנמתי שבטח בעיר עצמה יהיה לי משעמם ויבש. לא תיארתי לעצמי שאתאהב ככה בעיר בחופים שלה, ובירוק ובאקלקטיות שלה. אפילו בערב יש מה לעשות.
לדבריה, "יש משהו מאוד מרענן בלהתרחק מהרעש של המרכז, ומהבית ובכלל מהשגרה. בדיעבד, כבר כמה שנים אחרי שסיימתי ללמוד, הייתי חוזרת על הבחירה שלי שוב אם הייתי באותה הנקודה".
