הם מתהלכים באוניברסיטה עם סוג של 'פאסון', אבל עד לא מזמן הם היו סטודנטים מן המניין. מבחינתם, הם מתרגלים כדי למלא את חזון עולם האקדמיה ולשרת את האינטרס של מוסד הלימודים. והסטודנטים? הם באים והולכים. אבל במקרים מיוחדים, יש סטודנטים שנשארים חברים טובים, או הופכים להיות קולגות למשרה שמחוץ לאקדמיה.
''חשוב לדבר את שפתו של הסטודנט''
שי אבן (29) מתרגל מזה ארבע שנים קורס בתקשורת לתואר ראשון במרכז הבינתחומי בהרצליה. "למדתי בבית הספר סמי עופר לתקשורת של המרכז הבינתחומי, וחלק מהתרבות זה הקשר הטוב בין הסגל וסטודנטים הייתי בקשר טוב איתם וכשחיפשו מתרגלים חדשים קיבלתי הזדמנות", הוא מתאר.לדבריו, הוא מתפקד כשליח המרכז, ומהווה חוליה חשובה בשרשרת ההיררכית של האקדמיה. "יש משהו בתרגול שהוא אחר מהרצאה - זה צריך להיעשות בגובה העיניים וחשוב שהמתרגל, בשונה מהמרצה, ידבר בשפתו של הסטודנט", הוא אומר. "מרצה מגיע להעביר תזה ומתרגל בא כדי לפרק את הדברים המורכבים ולגשר בין עולמם של הסטודנטים לעולם של המרצים".
מבחינה חברתית, חשוב שלמתרגל יהיו כישורים אישיים גבוהים, כדי שלא רק המרצה, אלא גם הסטודנטים יהיו מרוצים מהמתרגל שלהם. "מתרגל יכול להיות אוזן קשבת לסטודנט בגלל שהם חיים באותו עולם ונמצאים פחות או יותר באותו גיל, וזה טבעי. יחד עם זה, צריך גם לשמור על גבולות ולהמתין עד סיום התואר בשביל לפתח קשרים עמוקים יותר. הנה, אני כבר לקחתי ארבעה סטודנטים מצטיינים לעבודה בשוק הפרטי".
לכל מרצה יש מתרגל
מה ששנוא עליך אל תעשה לתלמידיך
מי שבחר להמשיך לעבוד באקדמיה, וודאי לא מתנגד לה. אבל החלפת כסא הסטודנט במקל הוראה, תרם למתרגלים בגיבוש אופני הלימוד שלהם. "בתור סטודנט חיפשתי מתרגלים בעלי ערך מוסף בצורת ההגשה של החומר", אבן מוסיף. "אני זוכר שכסטודנט נורא התבאסתי מבדיקת מבחן או עבודה, שנראתה לי אקראית ולא מספיק עמוקה, אז אני משתדל להיכנס לעובי הקורה ולהבין מה הסטודנט רצה להגיד, גם אם זה לא תמיד פשוט". יסמין לידסקי (28) סיימה תואר ראשון במשפטים, והיום היא מתרגלת קורס כתיבה אקדמית במכללה למנהל. "אני משתדלת לא להוריד הרבה ניקוד ומתחשבת מאוד בעיקר בסטודנטים דיסלקטים ושעברית איננה שפת האם שלהם", היא מספרת. "אני יודעת שהרבה מרצים לא מתחשבים בהם וכואב לי לראות שהם מתאמצים יותר מאחרים ובדרך כלל מקבלים ציונים נמוכים יותר, לכן אני משתדלת לא להוריד להם על שגיאות כתיב וטעויות מסוג זה".
מכירים את הקשיים. מתרגלים
מה הכי מעצבן בסטודנטים?
עבודות ומבחנים אמורים לשקף את הבנתו של הסטודנט את החומר, ומזווית הראייה של המתרגל, אין דבר מתסכל יותר מתלמידים שלא מפנימים. "הסלחנות שלי נובעת מתוך תחושת הזדהות שלי עם המקום שבו הסטודנטים נמצאים", אומרת לידסקי. "מצד שני, אם הערתי לסטודנט כמה פעמים על אותה נקודה והוא ממשיך לטעות בה, הסבלנות שלי בדרך כלל פוקעת כי אני מרגישה שהוא מזלזל ולא מנסה להפנים את החומר, ואז אני קצת פחות סלחנית". תומר סקר (26), מתרגל קורסים במסגרת החוג 'יחסים בין לאומיים' באוניברסיטה העברית. "אני מאוד מתרגז מסטודנטים שלא יודעים להעריך. היה לי סטודנט שקבעתי איתו פגישה בשעה מסוימת ובאתי במיוחד כדי להיפגש איתו. הוא איחר לי בעשר דקות ולא הייתי יכול להישאר. זה נורא מעצבן", הוא אומר.
לדבריו, דברים שרואים משם לא רואים מכאן כלומר, הסטודנטים מתקשים לראות את התמונה המלאה. "יש דברים שאתה לא מבין בתור סטודנט, ושפתאום נראים נורא ברורים מצד המתרגל. למשל, יש הרבה סטודנטים שהם ברמה גבוהה, שיודעים לכתוב ולהתבטא. אבל יש הרבה אחרים שבאים רק כדי להוציא תואר, הם לא מקשיבים וחוזרים על טעויות וזה נורא מתסכל. להגיד שזה מרגיש כמו האוניברסיטה המובילה בישראל? לא ממש. יש ויש".
כשהטעות חוזרת שוב
מדריך לסטודנט המתחיל
ואם מורה טוב הוא מורה לחיים, גם מהמתרגל אפשר ללמוד דבר או שניים. הנה כמה טיפים מהמתרגלים, שיעזרו לכם להפיק את המיטב מהלימודים:נסו לקחת חלק פעיל בכיתה או בשיחה עם אנשי הסגל, ולהיכנס לעומקם של הדברים ולא לבחון אותם בצורה יבשה ושטחית.
אל תרדפו אחרי ההפרש בין 90 ל-100, אלא נסו ליהנות מהתהליך. חבל לסיים את התואר ורק אז לגלות שמשהו שלמדת הוא שימושי לך, כשאפשר לחקור אותו ולעשות בו שימוש שעה אחת קודם.
תקופת מבחנים היא גם תקופה יפה וצריך להסתכל על הצד החיובי שלה - אין עוד הזדמנויות להיות סגור עם חברים במשך כמה שבועות, כשכל מה שמתעסקים בו זה לימודים. זו חוויה שאחר כך עוד תתגעגעו אליה.
