כל שנה אקדמית מתחילה פעמיים. פעם אחת כשמתחילים ללכת לאוניברסיטה, ופעם אחת כשצריכים לבחור תחום לימודים. המוסדות האקדמאיים מאפשרים לסטודנטים לשנות בחירות של מקצועות וקורסים גם אחרי שהשנה כבר התחילה. אז איך תזהו שהמקצוע שבחרתם לא בא לכם בטוב?
היום סטודנט. מה מחר?
החומר לא מעניין
המשפט 'אם זה לא מעניין אותי עכשיו, אז למה שאתעניין בזה אחר כך?' הוא סממן לתהליך חשיבתי נכון בעיקרו, ומאפיין בעיקר אנשים שלא יודעים מה הם רוצים לעשות. אם מגיעים למצב כזה, צריך להתביית מהר על המטרה. "אם המטרה שלך היא להנדס בניין, אז גם אם השיעור עצמו לא ממש מעניין, יכול להיות שהוא שווה את השלמת המטרה עד סופה", אומרת טלי קומרצ'רו, יועצת תעסוקתית בכירה במכון הייעוץ אדם מילוא.
חשבו על המטרה
מתקשה להבין את החומר
אתה יושב בשיעורים ולא מבין על מה מדברים, קבלת תרגיל ראשון שאין לך מושג איך לגשת אליו, והלחץ והמתח הולכים וגואים. "הרבה פעמים, אנשים שהיו מאוד טובים במתמטיקה בבית הספר, מגיעים למחלקה למתמטיקה או הנדסה באקדמיה, יושבים בשיעור ולא מבינים כלום", קומרצ'רו מתארת. "אם זה המצב, זה כנראה באמת גדול עליכם".לא מתחבר לשאר הכיתה
"אבל, לפעמים אנשים מופרעים דווקא בידי היבטים סביבתיים, כמו מי האנשים שלומדים איתם ומדוע הם לא מתחברים אליהם. זה בדרך כלל לא הטריגר העיקרי, אבל כשזה מצטרף לעוד מרכיבים אז הבנאדם מתמלא פתאום בשאלות", אומרת קומרצ'רו. "לפעמים חוסר החיבור למקצוע נובע דווקא ממוסד הלימודים, שנראה לא רציני או מנוכר. ואז השינוי לא צריך להיעשות בתחום הלימודים, אלא במוסד עצמו".
לא רואה אף אחד
האם יש לי מטרה?
אדם צריך להגדיר לעצמו מטרה ברורה בכל שלב בחיים. כשהמטרה הזו מטשטשת, היעד נראה בלתי אפשרי מתמיד. "הרבה חבר'ה הולכים ללמוד מבלי לדעת מה הם רוצים להשיג באמצעות הלימודים. היעדר המטרה יכול להיות הקש ששבר את גב הסטודנט ולהביא לירידה במוטיבציה, כשדברים נוספים לא מסתדרים במקביל", אומרת קומרצ'רו.לטענתה, בסופו של דבר, אדם צריך להיות כנה עם עצמו כדי לדעת ממה נבעה הבחירה שלו. "האם זו גחמה בגלל חבר שנרשם ללימודים ונרשמתי איתו, או האם זה פרי מחשבה שלי, ואמונה מלאה במה אני רוצה ולמה? אם מצאתי שהגעתי ללימודים הללו מתוך רצון אמיתי, שווה לתת לכך את הזמן".
ולבסוף, איך מחליטים אם לפרוש?
מוסדות הלימוד האקדמיים מתירים לסטודנטים לשנות תחום ותכנית לימודים במהלך השבועות הראשונים ללימודים. אך אם לא מגיעים להחלטה ברורה, לא בטוח שכדאי לעזוב לטובת משהו אחר עדיין. "קשה מאוד אחרי שבועיים להגיע למסקנה שהמקצוע לא מעניין, ולא הייתי ממליץ לשלוף את ההחלטה מהמותניים", אומר פרופסור איתמר גתי, יועץ לימודים באוניברסיטה העברית. "אם מועד השינויים עבר, אני ממליץ להמשיך את הלימודים עד לסוף השנה. ככה הסטודנט מרגיש שעמד במשימה שהציב לעצמו וסיים את השנה הראשונה באוניברסיטה, וכן, לעיתים ניתן לקבל קרדיט על קורסים שנלקחו בשנה זו. למשל, מי שלמד סטטיסטיקה בסוציולוגיה ועובר למדע המדינה, עשוי לקבל פטור מסטטיסטיקה של מדע המדינה, וכך הוא חוסך את הקורס בשנה שאחרי".
אז איך בכל זאת ניתן למנוע התחרטויות? מחקרים מראים שמי שאוסף מידע הן על תחומי הלימוד ומוסדות הלימוד, מחליף פחות חוגים ונושר פחות מהלימודים. "כדאי להשקיע בהחלטה, ולחלק את התהליך לשלושה שלבים. ראשית איתור תחומי לימוד שבאים בחשבון, שנית איסוף מידע על החלופות, ובשלב האחרון, בחירת האופציה שנראה שיש בה את מירב היתרונות ומיעוט חסרונות", ממליץ גתי.
