מי שלמד באוניברסיטה יודע, שמי שמצטיין בלימודים בתיכון לא בהכרח מצטיין גם בלימודים גבוהים. בשביל להצטיין במהלך התואר הראשון צריך הרבה יותר מלקרוא את החומר יומיים לפני הבחינה. באוניברסיטה הדרישות מהסטודנטים גבוהות, וכוללות קריאה סדורה של מאמרים לקראת השיעור, למידה אינטנסיבית למבחנים, ובשיעורים מסוימים אף ניתן ציון על השתתפות בכיתה.
אורי לוין לא מאמין בהצטיינות בתחום מדעי החברה. "ההצטיינות במדעי החברה נתנה לי בעיקר את היכולת לרדוף אחרי מקומות עבודה", הוא אומר. לוין הצטיין בלימודי תקשורת ויחסים בינלאומיים. "מלכתחילה כיוונתי למקומות יותר נחשבים בזכות זה. הרגשתי שזה נותן לי את הזכות לפנות אליהם בכלל". עם זאת, לוין הבין כבר במהלך הלימודים שההצטיינות איננה משמעותית כפי שחשב. "בשנה השנייה ללימודים התנפצה לי האשליה שזה ייתן לי בכלל משהו כי אם באקדמיה זה בקושי עוזר, אז למי באמת אכפת ממצטיינים במדעי החברה בשוק העבודה?!".
אולם, לדעתו של לוין הצטיינות היא לא בחירה, אלא תכונת אופי. "אני שואף לעשות כל דבר בצורה הכי טובה ולהרגיש שאני נותן את כל כולי. התחלתי כל קורס במטרה לסיים עם הציון הכי טוב שיכולתי", הוא מסביר, "השקעתי הרבה מאוד זמן בלימודים: הייתי קורא את כל המאמרים מבלי לחפש מאמרים מסוכמים. את הרצאות הכיתה הייתי מסכם בעצמי, וזה חייב אותי להיות נוכח בכל השיעורים. בניגוד לחבריי, אף פעם לא הייתי כותב עבודה לילה לפני, אלא מתכנן את הזמן כך שיישארו לי מספר ימים לעבור ולבדוק את העבודה".
כיום, לוין עובד בחברת פרסום גדולה בארץ. לדעתו, ההצטיינות עזרה לו בשלבים הראשונים של הקבלה לעבודה: "קשה לי להגיד כמה ההצטיינות תורמת בקבלה לעבודה, אבל אני בהחלט חושב שזה שם אותך בחבילה של ה'לחזור אליו', בשלב שליחת קורות החיים. מרגע שמתנהלים ראיונות בפועל אני חושב שזה פחות משמעותי. אז כל אדם וכישרונו הוא".
ליאור הדס סיים תואר במשפטים במכללה במרכז הארץ לפני כשנתיים. הוא דורג שני מכלל הסטודנטים למשפטים במחזור שלו ואף קיבל תעודת מצטיין דיקן. את המסלול המצטיין שעשה, מתאר הדס כמשהו שהתגלגל אליו במקרה: "האמת שלא רציתי להצטיין ולא חשבתי שאצטיין, כי אף פעם לא הצטיינתי. הגעתי לתקופת המבחנים הראשונה ופשוט למדתי. יצא לי טוב אז אמרתי לעצמי בוא נשמור על זה, ועם האוכל בא התיאבון".
"זה עוזר בלהתקבל להתמחות", מסביר הדס אודות תעודת ההצטיינות בתחום המשפטים. "מי שאין לו ממוצע גבוה לא יתקבל לדברים הנחשבים מה שיש בידי החברות כדי לקבל את הסטודנטים לעבודה הם ראיון אישי וציונים, וגם ההגעה לראיון האישי מבוססת בדרך כלל על ציונים. הכול תלוי לאיזה נתיב אתה הולך אני בסופו של דבר החלטתי שאני הולך להתמחות במשרד המשפחתי, אז להגיד שזה עזר לי זה פחות רלוונטי".
מניסיונה, לוריא טוענת שאין הכרח שמצטיינים יהיו טובים יותר בפרקטיקה. "תלמידים מצטיינים הם לא בהכרח רואי חשבון טובים יותר. פרופיל רואה החשבון המצטיין מורכב דווקא מאנשי מולטיטסקינג, אנשים בעלי יכולת פרונטלית טובה, נבונים, ערניים ומבינים בעסקים".
