פעם, כדי לתקשר עם המרצה הייתם חייבים להגיע לשעת הקבלה שלו או לתפוס אותו בסוף השיעור. עם השנים השתכלל הקשר בין המרצה לתלמידים ואי-מיילים הפכו להיות דבר שבשגרה. אבל איך מתמודדים עם תרבות הסמסים? והאם אפשר לנצל אותה לטובת התלמיד או שהם משמשים רק להטרדות?
באוניברסיטאות בארצות הברית שליחת מסרונים בין מרצה לסטודנט היא מקובלת מאוד, אך מספר התקשרויות בלתי הולמות, שאירעו בשנה החולפת, הביאו לקידום מדיניות חדשה, המגדירה מה היא תקשורת מותרת בין מורה ותלמיד, בעידן של טלפונים סלולאריים ורשתות חברתיות.
האתר האמריקאי הפינגטון פוסט מדווח כי בחודש מרץ האחרון נחשף מרצה, ששלח כ-4,000 הודעות טקסט לארבע תלמידות, בהן שיתף את תמונותיו. קודם לכן, הואשמה מורה מפנסילבניה כי סימסה לאחד מתלמידיה והציעה לו ציונים טובים בתמורה לתמונות בעירום. מקרה קיצוני יותר אירע באוניברסיטה בקליפורניה, שם עזב מורה את אשתו וילדיו עבור סטודנטית, לאחר שהשניים החליפו ביניהם 8,000 הודעות סמס.
מייק סימפסון, יועץ לענייני חינוך ומי שעומד בראש ארגון המורים הגדול במדינה, אמר כי הוא מעודד פיתרון לפיו, תקשורת בין מרצה ותלמיד תעשה רק באמצעות כלי תקשורת שבית הספר יכול לנהל אחריהם מעקב. "אנחנו מעודדים לא לעשות שימוש בטלפונים פרטיים או במחשבים אישיים, אלא להיעזר בשירותים שמציע בית הספר", הוא אמר והסביר, "פיקוח יגרום למורים לחשוב פעמיים לפני שיאמרו משהו, אפילו אם הוא בצחוק".
לדעת נילסן, הודעת טקסט היא אמצעי הרבה יותר אפקטיבי לתקשורת עם סטודנטים מאשר מייל, שצעירים מוצאים אותו מיושן מזה חמש שנים לפחות. "מורים יכולים לשאול את התלמידים שאלות מעוררות מחשבה שמתייחסות לחומר הלימודים של אותו יום, ולתת להם להגיב", היא מסבירה. "כיום, לרוב, המורה לא מספיקה להגיע לכל התלמידים בכיתה במהלך השיעור, ויש גם ביישנים שמהססים לדבר".
רון בן נון, סטודנטית לעיצוב תעשייתי בבצלאל, מספרת שהודעות טקסט הן כלי תקשורת לגיטימי במוסד הלימודים שלה. "המרצה שלי לציור בשמן לקחה את המספר שלי כדי להציע לי איזושהי עבודה. התכתבנו בהודעות טקסט ואפילו שלחתי לה התנצלות והסבר להיעדרותי מאחד השיעורים שלה ב-SMS", היא מתארת. "אני לומדת הכי הרבה כשהמרצים שלי לא בדיסטנס איתי, זה מעודד אותי לפנות אליהם בעת הצורך".
"סטודנטים החלו לשאול יותר שאלות, בכל מיני נושאים הקשורים לבית הספר", דיווחה פולאק אודות המחקר שלה. היא מצאה שסטודנטים ומרצים, שהשתמשו בערוץ ההודעות, בנו מערכות יחסים שהיו חיוניות בהחדרת מוטיבציה לתלמידים, נתנו להם לחוש מוערכים אותם והגבירו את תחושת המחויבות שלהם כלפי המורים.
"זו הדרך הכי ברורה מאליה להגיע אל הסטודנטים", היא מוסיפה, "ובזמן שלא לכל סטודנט יש מחשב או סמארטפון, יש לרובם טלפונים עם אופציה לשליחת הודעה".
