לימור (שם בדוי), סטודנטית שנה ב' באוניברסיטה, עושה ככל יכולתה כדי להיות תלמידה טובה: היא יושבת בשורה הראשונה כדי לא לפספס את המרצה, מסכמת בשקדנות ולומדת את החומר לפני השיעור. היא נוטה להתרגז על "חפיפניקיות" של בני הזוג שלה לכתיבת העבודות ועושה שינויים והגהות על החלקים שלהם בעבודה.
כשהיא לומדת למבחן היא שואפת לדעת את כל החומר בעל פה. על מנת להספיק היא מקפידה על סדר יום נוקשה הכולל קימה ב-7 בבוקר ולימוד עד חצות. בשביל לא לבזבז את זמנה היא אוכלת תוך כדי הלימודים, לרוב חטיפים או מזון מהיר, שותה כמויות גדולות של קפה כדי להישאר ערנית והולכת לשירותים רק כשהשלפוחית שלה זועקת. לפני המבחן, היא אף מאריכה את הלימודים עד שעות מאוחרות בלילה, כשבמקרים קיצוניים היא ישנה שעה בלבד או מוותרת על השינה לחלוטין.
המתח גובה מלימור מחיר גבוה. היא סובלת מכאבי ראש תכופים, מצבי רוח והתפרצויות זעם. אחרי כל מבחן היא משווה ציונים עם אחרים וכועסת על סטודנטים שמצליחים למרות שלא מגיע להם, על המערכת האקדמית הדפוקה ובעיקר על עצמה.
למשל, פרפקציוניסט חיובי יהיה סטודנט שישקיע זמן בבדיקה, בתיקונים או בהוספת קטעים לעבודה אקדמית גם לאחר שסיים אותה. כשיראה שהשעה מאוחרת, יתחשב בפעילויות יום המחרת ויוותר על חלק מהתיקונים כדי ללכת לישון בשעה סבירה.
בניגוד, אדם הסובל מפרפקציוניזם "מגביל" מאבד את הראש ולא מוכן לעשות שום פשרה בדרך לתוצאה הרצויה. הוא יוותר על חיי חברה ופנאי ועל צרכים בסיסיים כמו שינה, מזון או אפילו הליכה לשירותים כדי להשיג את התוצאה המושלמת. בזמן רגיעה הפרפקציוניסט יודע שהוא מגזים, אולם כשהוא ניצב בפני משימה בזמן אמת הוא אינו יודע להבדיל בין עיקר לטפל ולעשות שיקולי עלות תועלת שיבהירו לו מתי להפסיק.
פגיעה בהישגים - נגרמת בשל רמת לחץ או חרדה גבוהות, שעות שינה מעטות ותזונה לא מספקת, הפוגעות בחשיבה, בריכוז, בזיכרון ובניצול הזמן.
מחלות - תופעות פיזיות הנוצרות או מועצמות עקב לחץ, כגון מגרנות, מעי רגיז, כאבי ראש ובטן, בחילות ואלרגיות. בנוסף, מתח מתמשך והתעלמות מצרכים פיזיים בסיסיים עלולים להחליש את המערכת החיסונית ולהביא לפריצת מחלות.
הפרעות פסיכיאטריות - הלחץ עלול להוביל להתקפי חרדה, דיכאון או הפרעה טורדנית כפייתית.
פגיעה באיכות החיים - המתח האינטנסיבי גורם לפגיעה בתחומים שונים בחיים, בהם חיי החברה והפנאי. בנוסף, ישנה גם פגיעה כללית ברווחתו הנפשית של האדם, החווה חרדה, לחץ, תסכול, ביקורת עצמית ורגשות שליליים רבים אחרים באופן תכוף.
בשלב השני, חייב הפרפקציוניסט ליישם את המודעות לכדי כללי התנהגות. זה לא הולך להיות קל, בטח בתקופת המבחנים, כשכל שינוי נראה לפרפקציוניסט כהרה גורל, גם אם בפועל אינו כך.
בכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם לומדים בצורה שהגדרתם שפוגעת בכם, עצרו והזכירו לעצמכם מה המחיר של למידה מופרזת. במידה ויש אפשרות היעזרו בחברים, שותפים או משפחה שיראו לכם מתי אתם עוברים את הגבול ויסייעו לכם להפסיק.
במקרים בהם הפרפקציוניזם הוא דפוס מפושט יותר המתקיים גם מעבר לתקופת המבחנים ופוגע בחייכם בצורה חריפה, רצוי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול זה מסייע לזהות דפוסי מחשבה המובילים לפרפקציוניזם מופרז ולשנות אותם לדפוסים מסתגלים יותר.
* הכתבה באדיבות קוגנטיקה - המרכז לטיפול קוגנטיבי התנהגותי
