כשהשותף שלי נכנס לדירה הוא בכוונה לקח את החדר עם השירותים הצמודים. לי ולשותפה השנייה, יש שירותים גדולים, משלנו, עם מקלחת ואמבטיה, משהו מפנק ביותר, עם שיש, מראות מצופות בשקר שנראה כמו זהב, וסוג של אמבט שנראה כמו ג'קוזי אבל אנחנו לא באמת משתמשים בו- גם כי הוא דוחה ולא באמת הצלחנו אי פעם לנקות אותו כמו שצריך, וגם כי באמת שאין מים בכנרת וחבל.
הוא לקח את החדר ההוא במטרה לעשות שם בשירותים את מה שהוא עושה, וכדי שלא נצטרך לחלוק את אותה אמבטיה. עם חבר שלי אין לי בעיה לחלוק, אבל איתו, זה פשוט בלתי נסבל.
כשהשותף נכנס לדירה הוא התקין בשירותים שלו כיור קטן ומראה שהיא גם ארון, שם יוכל לשים את כלי הגילוח שלו, את האפטר-שייב שמריח כמו בושם של בנות, ועוד כמה תכשירי כוסיות. הוא הספיק להתמרמר קצת על הסוגיה והטרחה (בצדק), כי מי בונה בית, ומתכנן שירותים ללא כיור? אבל זו כבר דפיקות של בעלת הבית ועל זה אפשר לפתוח טור נפרד.
אז היו לו שירותים, וגם כיור חרסינה חדש הוא קיבל, ממש כמו שהוא רצה. אבל עדיין שמתי לב שמידי פעם הוא משתמש בשירותים שלנו, כשאנחנו לא בבית כמובן. רמזים קטנים כמו גליל נייר הטואלט שנגמר ולא הוצב במקומו חדש, שאריות שהוא השאיר אחריו, מכסה אסלה מורם וכל מיני הרגלי בנים רמזו על השהות הממושכת שלו שם.
השבוע הוא כבר לא השאיר מקום לטעויות. קמתי בבוקר, אחרי שהוא כבר יצא מהבית ללימודים, צעדתי בביטחון לשירו-קלחת שלנו, הושטתי יד לעבר מברשת השיניים שלי, ובעודי מורידה מבט אל הכיור חשכו עיני. חיכתה לי שם בריכת קצף גילוח מהול בשערות ומים, והכל צף בכיור. רק חסר שאני אוסיף איזה ברווז גומי לפסטורליות הזו ששוחה שם. אני באמת לא מבינה איך נוצרה שם סתימה. אנחנו אפילו לא שוטפות סמרטוט רצפה בכיור הזה.
אבל הוא, הוא מגדל זקן-שפם מכוער כזה, שכבר באמת נהיה די ארוך, וכנראה שבאיחור קל הוא הגיע למסקנה שהוא לא בדיוק ג'וני דפ ושודדי הקריביים עם המראה השעיר הזה, אז בוקר בהיר אחד הוא החליט להוריד את כולו בצנרת משנת 1929. אני מניחה שהוא לא הפנים תקריות מצערות קודמות שמוכיחות שבדירה הזאת מספיק שנתקעת חתיכת סבון כדי לסתום את כל הביוב.
שלושה ימים צחצחתי שיניים בכיור המטבח (עם כל הכלים המלוכלכים שיש שם), כי הוא לא התקשר לבעלת הבית או לאינסטלטור כדי לפתור את הבעיה. אלו היו שלושה ימים תמימים בהם הקצף התקשה, התייבש, ותפס צורה של ניסוי רדיואקטיבי פוקשימה-סטייל שמומלץ להתרחק ממנו 30 ק"מ לפחות.
בשלב מסוים האסון האקולוגי הזה נראה כאילו הוא עולה ותופח, ומרוב פחד שהחור של המקלחת יתחיל להוציא את החומר הזה גם, הלכתי להתקלח אצל חברה. לא מתקרבת לשטח האמבטיה עד שהוא מסדר את הסתימה. ולא, הפעם הוא לא יכול להגיד שזה באשמתנו, כי שיער עדיין לא התחלתי לחפוף בכיור.
