בעבר תעודת התואר הראשון היוותה ערובה בטוחה להצלחה בשוק העבודה, אבל היום כמעט לכל מחפשי העבודה כבר יש תואר ראשון, ולכן לימודי תואר שני יכולים לבדל אתכם מאחרים.
עקב התפתחות המכללות הפרטיות בארץ, והתחרות של המוסדות האקדמיים על הסטודנטים, ניתן למצוא היום מסלולי תואר שני ללא תזה גם במכללות וגם באוניברסיטאות המחקר.
ערובה להצלחה בטוחה בשוק העבודה
רוצים מחקר? לכו על תזה
מסלול ללא תזה הוא מסלול לאנשים שרוצים תואר שני אבל לא מעוניינים לעסוק במחקר. דרישות הקבלה למסלול ללא תזה נמוכות יותר מאלו במסלולים המחקריים. גם הדרישות האקדמיות במהלך הלימודים הינן פחות תובעניות מהדרישות הקיימות במסלול המחקרי.מסלול ללא תזה נחשב למסלול ראוי ואיכותי, שמעניק את אותה השכלה ויוקרה כפי שמעניק מסלול הכולל תזה, ובמקביל חוסך את הקשיים הרבים הכרוכים בכתיבת העבודה שלא תמיד נחוצה.
בעבר מרבית המסלולים באוניברסיטאות היו מחקריים, מה שחייב את הסטודנטים בכתיבת תזה. חלק מהסטודנטים שלא היו חייבים את התזה בשביל עתידם המקצועי, משכו את הכתיבה ומשך לימודיהם התארך, מה שהוביל לנשירה בסופו של דבר, בעוד שרצונם העיקרי היה רכישת מומחיות מקצועית גבוהה שתאפשר השתלבות מהירה בתפקידי ניהול, והתנסות בשטח. לכן היום, מוצעים מסלולים רבים ללא תזה שמקלים על סיום התואר השני.
סטודנטים רבים מסבירים את הבחירה במסלול ללא תזה בחוסר הרצון להתעסק בכל המנהלות הכרוכות במחקר: בעבודה עם מנחה, בעיבוד הנתונים וכמובן בכתיבת העבודה. הקורסים הנוספים שהם צריכים לקחת על מנת להשלים את הנקודות החסרות להשלמת התואר לא מכבידים עליהם באותו אופן, משום שהם בוחרים קורסים המעניינים אותם, והמטלות בכל קורס כזה פשוטות יותר.
אין כל ראייה לכך שתואר שני ללא תזה נתפס בצורה שונה בעולם החיצוני ובפרקטיקה. כמובן שישנם מקצועות בהם פקטור זה משנה יותר, אך במרבית המקצועות במדעי החברה ובמדעי הרוח אין לכך כל משמעות בשוק העבודה.
שעות מחקר רבות בספריה
רוצה להיות דוקטור?
סטודנט המחפש אופק אקדמי ורואה את המשך חייו באקדמיה חייב במסלול עם תזה כצעד להשלמת הדרך. עם זאת, ישנם סטודנטים שכותבים תזה גם כשהם לא יודעים בוודאות אם היא תשמש אותם בהמשך הדרך - חלקם רואים בכתיבת התזה את המהות האמיתית והנשמה של האקדמיה ומסרבים לוותר על המחקר, אחרים רוצים להתנסות בכתיבת עבודת מחקר אקדמית רצינית כדי לדעת אם המסלול לדוקטורט מתאים להם.כאמור, למי שאין כוונה להמשיך בתחום, כתיבת התזה אינה נחוצה, ואף גוזלת זמן רב. אך אם נדייק נאמר כי מדובר בעיקר על מקצועות החברה והרוח, ולא על המדעים המדויקים. שכן, במקצועות המדעיים המצב שונה מכיוון שלאורך כל התואר השני מבצעים הסטודנטים עבודת מחקר כאשר בסיום השנתיים הם מתבקשים לכתוב עבודה מסכמת עבודת התזה. בתואר שני בכימיה למשל, מצוותים את הסטודנט למעבדה, ועבודת המחקר נעשית במסגרתה, כך שהשלמת המחקר נעשית בשנים של התואר.
עקרונית, מי שלומד לתואר שני ללא תזה ומסיים את התואר בהצטיינות (כל מוסד והגדרתו שלו לציון הרף) יכול בעתיד, במידה וירצה בכך, להגיש מועמדות לדוקטורט על סמך הישגיו בתואר השני, כמובן שאם יתקבל ללימודי הדוקטורט הוא לא יוכל להתחמק מכתיבת התזה ויידרש לכתוב עבודה השווה לה בהיקף ובדרישות.
משלבים את המחקר בשנות התואר
