ללמוד בחו"ל זה כמעט לחיות בתוך סדרת קולג' אמריקאית: להשתלב בייל או בהרווארד, לגור במעונות וליהנות מחיי אחווה סוערים. אולי בתואר השני זו כבר לא התמונה המתבקשת, כי אנחנו כבר גדולים יותר, בוגרים יותר, מחפשים משהו רציני ויוקרתי בלימודים, ובעיקר חושקים בהצלחה ובכסף, אבל משהו מן הגלאמור והיוקרה של חו"ל עדיין קורץ לנו מאוד.
לימודי תואר שני בחו"ל, במיוחד במנהל עסקים, מאוד מבוקשים בקרב הישראלים, הן בשל היצע המלגות הרחב שניתן לסטודנטים זרים והן בשל העובדה שלימודי תואר השני אורכים בדרך כלל עד שנתיים, דבר שמקל על הסטודנטים לשהות הרחק מהבית והמשפחה.
כמו בסדרת קולג'
תנאי קבלה, שכר לימוד ומלגות
מי שבאמת רוצה, יצליח לצעוד במסדרונותיה של אוניברסיטת קיימברידג' או כל אוניברסיטה נחשבת אחרת, אך דרוש לכך מאמץ רב. בין תנאי הקבלה הקפדניים צריכים המועמדים לעבור בחינת שפה (TOFEL) ובחינת GMAT, להציג גיליון ציונים של תואר ראשון ואישור על ידי נוטריון, מכתבי המלצה ממרצים בלימודי התואר הראשון וממעסיקים, הוכחה בנקאית שיש לכם אפשרות לממן את התואר, ויזת לימודים ושהייה (בחלק מהמדינות) ומכתב הצהרת כוונות (Essay) בו תידרשו להסביר מדוע אתם מעוניינים ללמוד במוסד ומדוע הם צריכים לבחור בכם.פעמים רבות סטודנטים המבקשים להירשם ללימודי תואר שני בחו"ל מתקשים לממן את שכר הלימוד הגבוה שנע סביב 70 אלף דולר לשנתיים ואת הוצאות המחייה שמגיעות לעיתים ל-3000 דולר לחודש. במרבית המדינות, ללא דרכון זר גם לא ניתן לעבוד בתקופת הלימודים, מה שמקשה על המימון עוד יותר. ישנן מלגות המוצעות לסטודנטים מן החוץ, אך השגתן כרוכה במאמץ, בסטנדרטים גבוהים של ציונים וכן בבקשות ועמידה בקריטריונים מוכחים.
דבר נוסף שיש לקחת בחשבון כאשר נרשמים לתואר שני במנהל עסקים בחו"ל הוא מכשול השפה. רוב מוסדות הלימוד בעולם מקיימים תוכניות לימודים לתואר שני בשפה האנגלית, אולם ישנם מוסדות בהם הלימודים נערכים בשפה המקומית ועל כן מצריכים שליטה גבוהה בשפת המקום.
סוג של חלום. ללמוד בקמברידג'
המעסיקים לא בהכרח מעריכים
מה קורה בשוק בפועל? האם תואר שני במנהל עסקים בחו"ל נבדל מזה המושג פה בארץ? האם הוא זוכה להערכה יתרה ואף מזכה בהעלאה במשכורת? כאן חלוקים המעסיקים בדעותיהם, כאשר הרוב טוענים שתואר שני במנהל עסקים הפך לפופולארי ומקובל כל כך שנראה כי אין סיבה מיוחדת להתפעל ממנו. גם חותמת של בית ספר יוקרתי בחו"ל לא תמיד מרשימה כל כך, במיוחד בחברת ישראליות שלא עובדות עם השוק הבינלאומי. מעסיקים בחברות שעיקר השוק שלהן מתרכז בישראל מאמינים כי אלו החוזרים מחו"ל אחרי תקופה ארוכה של לימודים אינם מסתגלים חזרה במהירות לתרבות העבודה והניהול בארץ. בחברות ישראליות שמקיימות עסקים בין לאומיים, הניסיון של הסטודנטים שלמדו בחו"ל הוא משמעותי. בנוסף, הקשרים שנוצרים בעולם העסקים הגלובאלי הם דבר שניתן לנצלו ולכן חברות ישראליות כאלו מרבות להעסיק בוגרי אוניברסיטאות נחשבות בעולם. בנוסף, ישנן חברות הרואות בשיטות הלימוד השונות הקיימות בחו"ל משהו מרענן שאפשר ללמוד ממנו.
עם זאת, בסופו של דבר מעסיקים מעריכים יותר ניסיון תעסוקתי ומעשי בשטח, ושמים דגש על מאפיינים שמחפשים בכל משרד או חברה כגון יחסי אנוש טובים, עמידה בלחצים והבנה בתחומי התפקיד. רק בסוף רשימה של דרישות התפקיד מופיע לעיתים תואר שני במנהל עסקים, ללא קשר לשאלה היכן נרכש.
מבחינת השכר, בארצות-הברית המשכורת הממוצעת של בוגר התואר מחזירה תוך שנתיים את ההשקעה בלימודים, אבל בארץ אין לתואר כל משמעות כלכלית, וההבדל במשכורות לא נובע בהכרח מהתארים.
למדת בייל, יופי. יש לך נסיון?
בוגרי חו"ל: היה שווה
הבוגרים שסיימו בארצות רחוקות טוענים כי המאמץ היה שווה. עיקר הטיעונים סובב סביב החיבור למרצים מהשורה הראשונה, שכתבו את ספרי הלימוד הנבחרים וזכו בפרסי נובל. לצידם מצוין הדגש על הכיוון המעשי שבלימודים כמו הכנת תוכניות עסקיות ושילוב סטודנטים בפרויקטים תעשייתיים. בין היתרונות שברכישת התואר בחו"ל נמנית הצמיחה האישית, אפשרויות העבודה הגלובאליות, הקשרים, ההזדמנויות העסקיות, רשת הבוגרים שנוצרת בין המסיימים המשתבצים בעמדות מפתח בשוק העסקי ועוד.
מחפשים מלגה שתעזור לכם בלימודים? לחצו כאן ומצאו מלגה בהתאמה אישית
