כבר למעלה מעשור שמתוכנן מהלך להעביר את האחריות על תקצוב המכללות להכשרת מורים ממשרד החינוך לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). טיוטה של מסמך עקרונות מועברת בחודשים האחרונים בין ראשי המכללות כאשר לפי ההערכות האופטימיות ייתכן שחלק מהמכללות יעברו לידי הות"ת כבר ב-2012. אולם, לא בכל המוסדות להכשרת מורים מברכים על המהלך המתגבש, שעלול להעמיד אותם בסכנת סגירה.
בינתיים, כבר יותר מעשר שנים שהמכללות האקדמיות לחינוך בישראל לא מקבלות תקציבי פיתוח ובינוי - כך מספרים ל"יורם ברנז'ה" גורמים רבים מתוך המכללות. כמה מהם טוענים ש"ההקפאה" נועדה להפעיל עליהם לחץ כדי שיתמזגו ויתייעלו. אחרים אומרים שלא ניתנה סיבה קונקרטית, כי "כשאתה אזרח סוג ב' אפשר לעשות את זה, וקולך בסוגיה לא יישמע". כך או כך, המשמעות של המהלך אינה פשוטה: למרות הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים במכללות הללו, שעומד כיום על כ-28 אלף סטודנטים ב-23 מכללות, לא ניתן הסדר מספק מבחינת תשתיות. אין תקציב להקמת מבנים חדשים, לסיוד או אפילו ללוחות וכיסאות.
לדברי נשיא המכללה האקדמית אחווה, פרופ' אלי זנסקי, המעבר לות"ת עשוי לפתור, בין השאר, את הבעיה הזו. "הנושא נמצא על סדר היום אולי חמש עשרה שנה. כולם מברברים ומקשקשים ואומרים שזה חשוב ונכון אבל המעשה לא יצא לפועל עד כה", מציין זנסקי. "עכשיו יש הסכמה שהמהלך חיוני. המכללות הגדולות רוצות לעבור לות"ת. המעבר יקנה יתרונות רבים: מלבד הענקת כסף לתשתיות, התקציב יהיה מסודר יותר מאשר תחת משרד החינוך, אפשר יהיה לעשות תכנון ארוך טווח, תוכניות חומש וכדומה".
נשיא המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה, פרופ' דוד אלכסנדר, סבור כי המעבר לות"ת הוא צורך קיומי. "עולם ההשכלה הגבוהה בישראל מנוהל על ידי המל"ג בכל ההיבטים, בין היתר באישור תוכניות לימוד וקידום סגל אקדמי. עד לרגע זה המכללות האקדמיות שעניינן בין השאר הכשרת מורים, לא מצויות בתוך המסגרת הזו, ומתוך כך, הן שוות בעיני המדינה פחות. זה בא לידי ביטוי בשינויים תקציביים, בקידומם של חברי הסגל האקדמי, בתנאי ההעסקה של הסגל האקדמי וכיוצא באלו".
אחת הציפיות מהאיחוד הצפוי היא שדרוג משמעותי בשכר המרצים במכללות לחינוך. "יש פער גדול מאוד של אולי ארבעים אחוזים בתקצוב לשכר מרצים בין המכללות לחינוך והאוניברסיטאות", טוען ראש מכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר יוסי אסף "הם מקבלים אצלנו הרבה פחות כסף, כך שמבחינת יכולת התחרות על המרצים הטובים אנחנו נמצאים בליגה הנמוכה".
"הדרישה שלנו היא להיחשב כמו כל מוסד אקדמי עם עצמאות מבחינת האופן שבו נוכל לחלק את התקציב. שלא יגידו לנו מה לעשות עם התקציב", מוסיף ד"ר אסף, "אנחנו רוצים להיות בעלי חופש ניהול כדי שנוכל לפעול ברמה יותר גבוהה ועל ידי זה המיקום שלנו בעולם האקדמי יהיה יותר אטרקטיבי. היעד הוא להגיע למצב שכוח המשיכה של המוסדות יהיה גבוה יותר, וזה לא יכול להתבצע במסגרת הנוכחית".
בקרב גורמים במכללות השונות, ההערכות לגבי מספר המכללות ש"ישרדו" את המהלך נע בין 12 ל-2, אולם הכל כמובן עדיין בגדר השערות, שכן טרם ידוע מי מהמוסדות יתאחדו, איזה סוג איחוד יתבצע ומי יעמוד בראש המכללה המאוחדת. נדמה כי הסוגיות, שבצידן סכומי כסף גבוהים ומעמד, לא תיפתרנה כל כך מהר.
מכללת סמינר הקיבוצים, למשל, שבראשה עומד ד"ר אסף, צפויה להתאחד בקרוב עם מכללת לוינסקי ולהערכתו, כבר בספטמבר 2012 תפתח המכללה המאוחדת את שעריה. לדבריו, ייתכן שהמוסד האקדמי החדש, ששמו טרם נקבע, כבר יתוקצב על ידי הות"ת. "המכללה תספק למעלה משני שליש ממורי ישראל בזרם הממלכתי-כללי. אנחנו בשלב שיש כבר פרויקטור. שר החינוך, גדעון סער, בירך על המהלך. זה לא פשוט, זה לא קל, אבל זה יקרה, וגם המעבר לות"ת".
נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, פרופ' לאה קסן, מצטרפת לעמיתה וסבורה כי האיחוד "יביא לשדרוג מאוד משמעותי במעמד המורים בישראל שיהיו בוגרי מכללה אקדמית המנוהלת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ולא על ידי פקידות משרד חינוך".
לגבי הפרסומים לפיהם איחוד מכללות יביא להעלאת דרישות הקבלה, אומרת פרופ' קסן כי היא מאמינה שככל שהרף יעלה - יותר סטודנטים ירצו להתקבל, ואף ידרשו בהמשך הדרך, כמורים, שכר גבוה יותר. "השנה העלנו את דרישות הסף וההרשמה לא רק שלא ירדה אלא עלתה. אנשים רוצים ללמוד במקום שהרמה האקדמית גבוהה וחבריהם לספסל הלימודים איכותיים".
דל פועל כבר ארבעה עשורים במערכת החינוך בישראל, בעבר אף שימש כמנכ"ל משרד החינוך. לטענתו, "משרד האוצר לא מבין או לא רואה נכון את נושא הכשרת המורים. אין כל השוואה בין הכשרה באוניברסיטה ובמכללה". הוא אומר כי "ראשי המכללות הגדולות יותר סבורים שיהפכו ל'בעלי הבית' והנכסים שלהם יהיו גדולים יותר. יש להם טעות גדולה. השלב הבא לדעתי יהיה גם סגירת המכללות הגדולות. יכול להיות שישאירו שתי מכללות במסגרת שימור אתרים".
ראש המכללה האקדמית אוהלו בקצרין, ד"ר שמעון עמר, מוסיף כי בדרך להשלמת המעבר ישנן מורכבויות אדמיניסטרטיביות ומנהליות שצריך להכריע לגביהן, כמו הסוגיות: למי שייכים הנכסים ולמי שייכים העובדים. כיום, מסביר ד"ר עמר, חלק מהם עובדי משרד החינוך וחלק עובדי העמותות שמפעילות את המכללות ואז תלויות ועומדות סוגיית העברתם, פגיעה אפשרית בזכויותיהם וכו'.
גם לגבי המוסד האקדמי בראשו הוא עומד, קיימים עדיין סימני שאלה רבים. "אנחנו המכללה היחידה בצפון שמכשירה מורים מחיפה וצפונה, משמע שאנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק כדי להנפיק מורים באיכות טובה לאזור. היות ואנחנו מכללה קטנה, על פי התנאים אנחנו לא אמורים לעבור לות"ת", מציין ד"ר עמר, "אך נשאלת השאלה מה יעלה בגורלנו? אסור שיקרה דבר הכי קטן לאוהלו כי זה יפגע במערכת החינוך בפריפריה. אם יש למישהו תוכניות לאחד אותנו שיידע שזה לא יעבוד ולא צריך לקרות. אף מכללה לא תוכל לדעת מה הצרכים של הצפון ולספק אותם".
ד"ר עמר מכריז כי הוא מתנגד לחלוטין שהמעבר לות"ת ייעשה רק לפי נפח של מספר סטודנטים. "זה לא קריטריון בריא ונכון", הוא אומר. "בכנות, יש לי דילמה קשה: מצד אחד אני חושב שחייבים להיות קשורים בדרך כלשהי למשרד החינוך, משום שהמכללות צריכות להשפיע על המשרד כדי להוביל את מערכת החינוך. מצד שני ניצב החופש האקדמי, והאפשרות לפתח נושאים נוספים שקשורים למערכת החינוך.
"הכוונה המוצהרת של המל"ג והות"ת היא לאחד את המכללות כדי שלא יהיו מכללות גדולות אלא רק ענקיות", מוסיף דל ומציין כי להערכתו ייתכן שהאיחוד יתבצע באופן שכל אחת מהמכללות המתאחדות תישאר במקומה ותספק מסלולי לימוד שונים. מהלך זה, לדבריו, יהיה פחות טוב להכשרת המורים בארץ.
"בטיוטה לא מדובר על איחודים בין מכללות וכיצד יתבצעו, אלא על קריטריונים למעבר לות"ת", מדגיש ראש מכללת אוהלו. "הם דורשים שם בסביבות 2,000 סטודנטים ולנו יש רק 800. יגידו לנו: אולי תתאחדו עם מכללה שלא עוברת לות"ת? המרחק הגיאוגרפי יגרום למקבלי ההחלטות במכללה להיות לא מעורבים בהחלטות, וייאלץ אותנו למעשה לעבוד בשלט רחוק. אני לא חושב שזה יחזיק מעמד. זה משהו שמדברים עליו כנראה בחדרי חדרים בין אלו שרוצים לגדול יותר ואלו שרוצים לשתף פעולה עם זה, אותנו לא מערבים". מצד שני, אומר ד"ר עמר בחצי חיוך, "יכול להיות שעד המעבר נהיה 2,200 סטודנטים וכבר לא יהיו בעיות עם המעבר".
לדעתו של דל, מי שלא צריך להיות מודאג משאלת האיחוד הן המכללות והסמינרים להכשרת מורים במגזר החרדי "בהם לא ייגעו. זו צורת המשטר במדינת ישראל. יש מי ששומר עליהם. הם אנשים פוליטיים. אבל מילא, ההכשרה שלהם היא למגזר שלהם בלבד". ד"ר אסף מוסיף כי כל שרי החינוך שפגש עד כה היו בעד המהלך, אך זה לא צלח בשל לחצים פוליטיים. "מאחורי מכללות, בעיקר הדתיות, עמודים גופים, מפלגות, שיש להם אינטרס לשמור על קיומם של המוסדות".
"בעיה אחת שעלולה להתעורר בעקבות המעבר נעוצה בכך שהמרצים במכללות משתייכים לארגון והסתדרות המורים, והות"ת לא יקבל את הייצוג של הארגונים האלו, כי מחר יפתחו בשביתה על כל דבר", מעריך זנסקי. "הפתרון שאני מציע הוא להגדיר את כל המרצים במכללות כרגע כ'דור המדבר'. הם ימשיכו לעבוד תחת הועדה, כל המרצים החדשים שיתקבלו, יקלטו עם הסכמי שכר אחרים כמו באוניברסיטה".
עד כה בוצעו 3 איחודים מרצון: סמינר הקיבוצים והמכללה להוראת הטכנולוגיה, מכללת אפרתה ומכללת אמונה, מכללת אורות ישראל ומכללת מורשת יעקב וכרגע נמצאות בתהליך מיזוג עוד 2 מכללות.
יצוין, כי המשרד יערוך מיפוי מחודש של המכללות לחינוך, על מנת ליצור מספר מכללות גדולות, בפריסה גיאוגרפית ומגזרית, אשר יתנו מענה למערכת החינוך מחד גיסא ויבטיחו איכות אקדמית מאידך גיסא. המשרד גיבש שורה של קריטריונים שבהן תתבקשנה המכללות לחינוך לעמוד: גודל המוסד, הכשרה להוראה, ניהול אקדמי וכדומה.
במועצה להשכלה גבוהה סירבו להתייחס לדברים.