לפני שנים, כשהייתי נער, ברנדון, ברנדה וקלי סיימו את הלימודים בווסט בברלי היי (התיכון שבו למדו. תוספת זו מובאת למי שנולד בשנות ה-90 ולא ראה את סדרת הקאלט המקורית "בברלי הילס 90210"), והחליטו שהם הולכים ללמוד בקולג' היוקרתי בלוס אנג'לס הנוצצת. כחלק מהחוויה הם בחרו לגור במעונות ולהיות חלק מבתי האחווה המוזרים שמאפיינים את הנוף הסטודנטיאלי בארה"ב. או אז אמרתי לעצמי: 'כשאני אהיה סטודנט, זה מה שאעשה!'. בפועל זה לא קרה. בישראל הקטנה אין בתי אחווה, אבל מעונות, יש. לכל אוניברסיטה בארץ יש מבני מעונות וכך גם לרוב המכללות, מה שמספק לאלו לגרים בהם חוויות ייחודיות לטוב ולרע.
גילאל, סיים זה עתה את התואר השני במדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, במהלכם התגורר שש שנים במעונות, "אני דייר מתמיד במעונות. גם עבדתי שם. הייתי מתרגל בתור הג'וב העיקרי ועבדתי גם בתור פקיד תורן שנמצא משעה 17:00 עד 12 בלילה ובשישי ושבת ומטפל בכל מיני בעיות חירום של סטודנטים".
במקרה של גילאל נוחות הייתה הסיבה העיקרית להשתקעות בהר הצופים: עבודה ולימודים. עם זאת, זו לא היתה בהכרח הבחירה הזולה. לדבריו, בעוד שמחיר חדר בדירת שני שותפים במעונות 'אידלסון' בגבעה הצרפתית עולה 1,400 ש"ח, ישנן דירות דומות במחיר של 1,000 ש"ח בלבד.
כחלק מתפקידו במעונות זכה לעיתים גילאל לשיחות טלפון מפתיעות שחרגו מהסמכויות שלו, "אתה מקבל שיחות מנערות במצוקה של 'יש לי ג'וק בדירה ואני חייבת שמישהו יבוא להרוג לי אותו' או דברים בסגנון. הייתה פעם אחת שהקפיצו אותי על איזה צרצר שהרעיש לכל הבניין ואף אחד לא יכול היה יכול למצוא אותו כי הוא היה נעול בתוך מקלט. אני לא מחסל ג'וקים ולא הורג עכברים ".
"לתושבים מעיסאוויה לידינו אסור לשתות בכפר שלהם אז הם מגיעים להר הצופים לשתות ומציקים לסטודנטיות. כשאני אומרת שיש הצקות והטרדות זה לא משהו בלילה פעם ב, זה משהו יום-יומי. בחורה לא יכולה להסתובב בהר הצופים באזור של המעונות בלי שיש לה צפצופים ובלי שיש לה שריקות וזה משהו בלתי נסבל, זה הערות ויש גם יריקות, וגם זה קרה לי. בחורה מרגישה שהיא כלואה כי אי אפשר להסתובב בחוץ, וזו הייתה אחת מהסיבות שרציתי לעבור מפה".
"זה לא באמת להיות בירושלים, לעיר זה מוניות וזה כסף, אז כבר עדיף לגור בעיר", מסכמת טלי בזמן שהיא מסדרת את הדירה החדשה שלה שנמצאת מעל המדרחוב במרכז העיר. בדירה הן שתי שותפות, "זה 3,350 לשתינו, אבל יש לנו גם את המענק לסטודנטים למי שגר בעיר, שמוריד בערך 300 שקל בחודש. אני לא מבינה למה לא עשיתי את זה קודם. אחרי שנה אין שום סיבה הגיונית להישאר שם". מהבחינה הכלכלית הפער בשביל טלי לא גדול ואפילו משתווה בין המגורים במעונות לחיים החדשים במרכז העיר.
אבו דאלו גר בדירה עם עוד 4 שותפים, כאשר לכל אחד יש חדר פרטי משלו עם שירותים צמודים ומקלחת ולכולם יחד יש סלון משותף עם מטבח. שכר הדירה במעונות 'טליה' עומד על כ-950 שקלים בחודש וכולל את הוצאות המים, אבל ללא חשמל ואינטרנט. עד כה, המגורים במעונות 'טליה' שבקרבת הקמפוס לא מאכזבים אותו והוא מגדיר אותם כמוצלחים ביותר מבין ההיצע של האוניברסיטה על הכרמל.
כדי להעצים את החוויה הסטודנטיאלית ולתבל את החיים במעונות, הדיירים דואגים לארגן לעצמם אירועים שונים . כך למשל "בדצמבר האחרון ארגנו מסיבת כריסמס וחנוכה, היו מלא תלמידי חוץ לארץ. התחלנו אצלנו בדירה, במשך שעתיים-שלוש, ואחרי זה נסענו למסיבה מאורגנת של המעונות. היה מיוחד כי היו הרבה אנשים והייתה אווירה. אנחנו מארחים אצלנו בדירה אנשים מכל הדתות ונהנים ביחד".
במעונות 'פדרמן' שצמודים גם הם לאוניברסיטת חיפה משלמים הסטודנטים כ-650 שקלים, אך בעיר אפשר למצוא גם דירות רגילות במחירים דומים. דובר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה, אוריאל גזית, בחר לא לגור במעונות והוא משלם שכר דירה של כ-850 שקלים בחודש, על הכרמל בדירת שותפים. אבל עם זאת הוא לא פוסל את החיים במעונות, "לדיירי המעונות יש מגוון רחב מאוד של הטבות ופעילויות שאגודת הסטודנטים מפיקה עבורם למשל ערבי סלסה, מסיבות ונשפים בחגים, קבלת שבת הכוללת ארוחת ערב שישי, קידוש ושירה בציבור, ערבי סרטים והקרנות משחקי כדורגל על מסך ענק הכוללים בירה ופופקורן חופשי, מכונות קפה והסעות מאורגנות לאירועים גדולים בחיפה ובאזור. נוסף על כך, מדי שנה אנו מחלקים שי לדיירי המעונות החדשים. השנה חילקנו להם מגבות רחצה".
"גרתי במעונות גם בתואר ראשון, במכללת אורנים בצפון, בתואר באומנות וחינוך. יש לי אפשרות השוואה, אומנם שם המעונות היו ממש ממש זולים, בערך 600 שקלים לחודש כולל הכל, אבל מבחינת גודל של דירה והאיכות שלה - תל אביב לוקחת".
בזמן שדירה דומה לזו של אלה עולה במרכז תל אביב 4,500 שקלים, אלה משלמת 992 ש"ח למגורים במעונות. בניגוד לשמועות שאופפות את המגורים במעונות של תל אביב, ב'איינשטיין' התנאים טובים, "הבית חדש, הקירות לא מרקיבים ואם אני מבקשת שיתקנו אז מתקנים, אתה לא צריך להתחנן לבעל הבית או לגייס ערבויות".
מאיה סטודנטית מתולתלת מבר אילן, בחרה לגור בחדר משותף ל-3 בנות במהלך לימודיה בתואר לחינוך בלתי פורמלי ולימודי ארץ ישראל, "חיפשתי את האווירה החמה, האישית והכיפיות, אז עברתי למעונות שהם יותר זולים ופחות נחשבים. השירותים משותפים לקומה והמטבח משותף לקומה, האווירה מטורפת, של פנימייה, זה כיף. יש דאחקות וצחוקים, אנשים שערים כל הלילה עם גיטרה במרפסת"
מבחינתה הבחירה במעונות הייתה ברורה מההתחלה, "יש לי אחים קטנים וידעתי שאני לא אוכל ללמוד בבית. אני גרה באשדוד וזה מרחק נסיעה עם קו אוטובוס זוועתי שעובר דרך יבנה ועמוס בטירוף. מלא אנשים עומדים שם בבוקר וזה לא רציונלי".
מבחינתה שלוש השנים שגרה במעונות היו חוויה ייחודית, "ארגנו דברים מהרגע להרגע, כשמישהי חולה ומתחילה לתזז בין החדרים וכולן מתחילות לדאוג. גם במטבח. פתאום אתה נתקע בלי אוכל, וזה קורה הרבה ואתה מתחיל לשאול למי יש אוכל, ווואלה אתה יוצא עם ארוחה שחבל לך על הזמן כאילו הבאת אותה מהבית".
את החוויה היא סיכמה אחרי שלוש שנים ובשנה האחרונה כבר עברה לגור עם שותפים בקרבת האוניברסיטה, במחיר גבוה יותר, אבל לפחות בלי חוקים, "יש קטע של משמעת במעונות, יש כללים ברורים של עשה ואל תעשה. במעונות של הדתיים, איפה שגרתי, מ-11 בלילה עד 8 בבוקר אסור לבנים להיות במעונות. כמובן שבת וכשרות חובה לשמור במעונות. קטע של צניעות, אסור ללכת עם גופיות במסדרון ובגדים מעל הברך, קרה שהעירו לי ולא פעם. בשלב מסוים אמרתי די".
