אם היינו מציצים בכיתות האוניברסיטות והמכללות האקדמיות בישראל בשנת הלימודים תשס"ט, היינו מגלים שאפילו לא שליש מהסטודנטים להנדסה הן נשים. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), 28.3% מהתלמידים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה השונים והאדריכלות היו נשים. נשמע אולי לא כל כך נורא, אבל כשפורטים את מקצוע ההנדסה הרחב על כל תחומיו, הפערים מתעצמים: לפי נתוני הטכניון, בשנת 2010 רק 18% מכלל הסטודנטים ללימודי תואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל היו נשים, בהנדסת חשמל למדו 16% נשים ובהנדסת מכונות רק 8%.
פחות משליש לומדות הנדסה
הנדסת דעות קדומות
"ייצוגן הנמוך של סטודנטיות בפקולטות הנדסיות מסוימות נובע הן מתפיסות מוטעות ביחס למהותם של תחומים אלה ואופי העיסוק בהם, והן ממוסכמות חברתיות וסטריאוטיפים שעל פיהם ישנם תחומי עיסוק המתאימים בעיקר למגדר מסוים", מסבירה פרופסור אורית חזן, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון."על-פי תפיסות ומוסכמות אלה, מקצועות הנדסיים מסוימים, כמו למשל, הנדסת חשמל והנדסה אווירונאוטית, הם תחומים המתאימים בעיקר לגברים. וכך, גם תלמידות מוכשרות ובעלות פוטנציאל להצליח בתחומים אלה, הנחשפות במהלך השנים למסרים הללו, מוותרות מראש על לימוד ועיסוק בהם. בניגוד לכך, תחומים הנדסיים אחרים, כמו הנדסה כימית, הנדסת חומרים, הנדסה ביו-רפואית והנדסת תעשייה וניהול, אינם סובלים מדימויים אלה, ואחוז הסטודנטיות הלומדות אותם הוא גבוה", מוסיפה פרופ' חזן.
בכיתות של ענפי ההנדסה היותר פופולאריים בקרב נשים, כפי שמתארת זאת פרופ' חזן, הסטטיסטיקה שונה לחלוטין: בלימודי הנדסה ביו רפואית בטכניון 70% הן נשים, בהנדסת חומרים 47%, ובהנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון, 77% הן נשים.
מוסכמות חברתיות יכולת לחבל בהצלחה
מקצוע מלכלך ונטול רגשות?
מקצועות הנדסת חשמל, בניין או מכונות נשמעים לנשים רבות כמלכלכים, תחומים שצריך לסחוב בהם משקל פיסי, לצאת לשטח ולעבוד במפעלים חשוכים. "מכונות זה לגברים, זה כמו מכוניות" אומרת דנה, סטודנטית שנה שנייה לתואר שני בהנדסת מכונות באחת האוניברסיטאות בארץ. "אבא שלי מהנדס, אז נראה לי הגיוני ללמוד את זה, אבל אין ספק שבלעדיו, לא הייתה מעלה בראשי את האפשרות לגשת לתחומים האלה".דנה התחילה בלימודי ספרות ופילוסופיה, בכיתה מלאה בנשים, ועשתה את המעבר להנדסה כיוון שחיפשה מקצוע בו תצליח להוכיח את יכולותיה, אבל גם לה זה לא היה טבעי לגמרי. "בהנדסה, אנחנו פחות מעשר בנות בשיעור ובקורסים הראשונים חששתי מאוד שיסתכלו עליי כבת, ולא ירצו להקשיב לי. בשיעורי מעבדה הרגשתי צורך להוכיח את עצמי יותר מכולם".
סיבה נוספת למיעוט נשים בתחום, לדעת דנה וחברותיה לספסל הלימודים, היא העובדה שהנדסת מכונות למשל, נתפסת כמקצוע 'נטול רגשות': "זה נשמע מאוד ריאלי, ציונים נטו, להיות מחשבון, לפתור תרגילים וככה גם אני ראיתי את זה בהתחלה".
נעמה, בוגרת לימודי ההנדסה המשמשת כמהנדסת בניין, לא מרגישה לרגע נחותה לעומת הגברים הרבים שמקיפים אותה במקום עבודתה וממש לא חושבת שהיא פחות מוכשרת. "החלטתי שאני הולכת ללמוד הנדסה כי הנטייה הטבעית שלי יותר ריאלית וידעתי שזה גם תואר שיכול לקדם אותי להכנסה גבוהה ולהגשמה עצמית. היום אני עובדת בפיקוח בשטח כל הזמן מול קבלנים. כעיקרון, אני מאוד נהנת אבל זה לא טריוויאלי בגלל שמדובר בתחום מאוד גברי".
לנעמה, שחלקה כיתה עם עוד שלוש נשים בסך הכל, ברור שנשים יכולות להצליח בעולם ההנדסה בדיוק כמו גברים, אבל יש מי שמרים גבה כשהוא שומע על תחום עיסוקה: " זה מעורר תמיהה רבה בלא מעט מקומות אבל אני חושבת שאם את רוצה, אז זה לגמרי אפשרי. לי באופן אישי זה נראה כמו דבר מאוד מאתגר - להתחיל בעולם של גברים ולסלול את הדרך".
מכונות ומכוניות זה רק לבנים
שינוי תדמיתי מהיסוד
מרצים בתחום וגם מומחים לשיווק מאמינים שהנתונים הקיימים הם ברי שינוי. בבתי הספר לרפואה למשל, אפשר לראות כיום יותר נשים מבעבר וזו לא הדוגמא היחידה. ישנם כמה צעדים שצריך לנקוט כדי שיותר נשים יענו לתואר "מהנדסת", כשהפתרון המרכזי הוא שינוי הסטריאוטיפ שדבק בחלק מהתחומים ההנדסיים."שינוי התפיסה בקרב בנות המין הנשי בכל הקשור למקצועות ההנדסה אפשרי", אומר יושב ראש חברת 'מיצוב' לייעוץ אסטרגי ושיווקי, פרופסור מיכאל פרי, אך מדגיש כי מדובר בתהליך שעלול להימשך זמן רב.
"המצב הנוכחי נובע מהמסרים הבסיסיים שאנחנו מעבירים לילדינו עוד כשהם קטנים - אנו מרתיעים במידה מסויימת בנות מתחומים טכנולוגיים, מתמטיים וכמותיים, שהם מטבע הדברים מנוכרים יותר, ודוחפים אותן לצדדים רכים ואמוציוניליים, שכוללים הבעת רגשות, אבל אין ספק שהיום המגמה היא אחרת, והדברים שונים", מסביר פרי.
"אם מדברים על חשמל או מכונות, נוצר הקשר של סביבה פיסית מלוכלכת, למרות שלא כך הדבר ואת התפיסה הזאת צריך לשנות, צריך להעלות את המודעות לסביבת העבודה האמיתית של תחומי ההנדסה הללו" אומר פרופ' פרי. "חוסר הידע הוא הבעיה - חדר הבקרה של חברת חשמל, לדוגמא, נקי יותר ממעבדת תרופות, אבל אנשים לא מודעים לכך ואת המידע הזה צריך להעביר כבר בתקופת התיכון, להסביר לתלמידים ובעיקר לתלמידות, שמדובר בעולם אחר לגמרי ממה שהם מתארים בדמיונם".
לפי המומחה לשיווק, העלאת המודעות לאופיים האמיתי של מקצועת בעולם ההנדסה הוא חלק אחד בתהליך שינוי התפיסה, היבט נוסף הוא הצגת התועלת האפשרית מרכישת המקצוע בפני מי שמתלבט באיזו פקולטה לבחור: "חשוב שתלמידות ידעו שמדובר במקצוע עם מגוון רחב מאוד של אפשרויות תעסוקה, שמאפשר פרנסה טובה בעתיד - פרט זה מהווה חלק בלתי מבוטל במעגל השיקולים השונים בעת בחירת תחום לימודים"
משנים את הסטריאוטיפ מגיל צעיר
אילן להיתלות בו
בנוסף לשינוי התדמיתי של מקצועות ההנדסה, חשוב לחשוף בחורות צעירות לנשים שלמדו תחומים אלה ומצליחות בהם על אף החסמים החברתיים והתדמית שדבקה במקצוע. "חשיפה לדמויות חיקוי יכולה להתבצע במספר אופנים", מסבירה פרופסור חזן, "הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, למשל, מקיימת בכל שנה מפגש לתלמידות תיכון מצטיינות במתמטיקה ובמדעים שבו התלמידות שומעות על הפקולטה ועל תחומי המחקר בה, נפגשות בקבוצות קטנות עם מהנדסות חשמל מצליחות באקדמיה ובתעשייה, ומבקרות במעבדות הפקולטה ובטכניון"."אפשרות נוספת היא ארגון מפגשים כאלה בתעשייה", אומרת פרופ חזן. "כך למשל, חברת Google מארחת במשרדיה בתל-אביב מספר פעמים בשנה קבוצות של תלמידות הלומדות מדעי המחשב בתיכון או כאלה שעומדות לפני בחירה בתחום. במפגשים אלה, בנוסף להכרות עם החברה ומוצריה, התלמידות מבקרות במשרדי החברה ומקיימות דיאלוג פתוח עם מהנדסות התוכנה העובדות בה".
לדברי חזן, "מפגשים מסוג זה בכלל, והמפגש הבלתי אמצעי עם דמויות חיקוי בפרט, לא רק שמובילים לשינוי בעמדת התלמידות ביחס להתאמתן לתחומים הנדסיים ומדעיים ומעודדים אותן לדמות את עצמן מצליחות בתחום, אלא גם מתקנים תפיסות מוטעות ביחס למהותם של המקצועות וביחס לאופי העיסוק בהם, ומעשירים את תפיסת העולם של התלמידות ביחס לבחירות מקצועיות".
רואים שזה אפשרי
חברה מביאה חברה
במכללה האקדמית להנדסה ירושלים, אימצו את הרעיון של שינוי התפיסה בקרב נשים באמצעות מתן דוגמא אישית. במכללה מעריכים כי העובדה ש- 50% ממשרות הסגל האקדמי הבכיר במוסד מאוישות על ידי נשים, מהווה דוגמא ליכולת ההצלחה במקצועות ההנדסה ומציגה בפני הצעירות את היכולת להתקדם לרמה המקצועית הגבוהה ביותר. מנתוני המכללה עולה כי המאמצים אכן נושאים פרי, "עד לפני כשלוש שנים, רק כ- 10% מהסטודנטים שהחלו את לימודיהם בשנה א' היו נשים, וכיום למעלה מ- 30% מתלמידי שנה א' הן נשים", מספרת מנהלת מרכז ייעוץ ורישום במכללה, שני שמיר, שמוסיפה כי רק בשנה האחרונה היתה עלייה של 15% במספר הנשים המבקשות להתקבל ללימודי תואר ראשון B.Sc. במוסד. "אנו רואים מגמת שיפור משמעותית, מדי שנה, במספר הנשים המבקשות להתקבל ללימודים אצלנו", מדגישה שמיר. לדבריה, את העלייה רואים בעיקר במחלקות: הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת תוכנה, הנדסת חומרים מתקדמים והנדסת תרופות. עם זאת, במחלקה להנדסת אלקטרוניקה עדיין ניתן לראות ביקוש נמוך יותר מצד הנשים, כאשר מתוך כלל הסטודנטים במחלקה, הבנות מהוות רק 10%.
הערכת המכללה היא שמגמת העלייה במספר הנשים הפונות ללימודי הנדסה במוסד תימשך גם בשנים הקרובות, בין היתר בזכות העובדה שסטודנטיות מכהנות ממליצות לחברותיהן להיכנס לתחום ובכך מצליחות למשוך נשים נוספות שיאכלסו את ספסלי החוגים להנדסה. בצורה כזאת, חברה מושכת חברה ומספר הנשים שלומדות את מקצועות ההנדסה גדל בהתמדה.
אז האם בסופו של דבר נראה יותר נשים פורצות את המחסומים המנטאליים ומתחילות ללמוד הנדסה? הכל תלוי בתדמית שיצליחו לייצר למקצועות הללו. העברה מוצלחת של המסר כי לא מדובר במקצוע גברי ובסביבת עבודה מלוכלכת ונטולת רגשות וכי זהו מקצוע שמבטיח משרה רצינית ושכר גבוה כבר בגיל צעיר יחסית, תעלה את הסיכוי שנשים רבות לא יפסלו את התחום על הסף ויכנסו לתחום שעד כה היה בעיקר נחלתם של גברים.
באות ביחד
