להקת "עלא אש" מציגה:
שירה, גיטרות, מפוחית - שמואל זלצר, 26, סטודנט לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל.
קלידים וקולות - ירון מאירוב, 27, סטודנט לביולוגיה באוניברסיטה העברית.
קונטרבס וקולות - אבנר כהן, 23, סטודנט במסלול ג'אז בבית הספר שטריקר - ניו סקול.
תופים וכלי הקשה - מתן סעדיה, 23, ברמן.
מה הסגנון המוזיקלי שלכם?
"אנחנו מין תערובת ססגונית של רגאיי ומוזיקה עממית ישראלית. משלבים את הוויית הרחוב הירושלמית במוסיקה שלנו, גם דרך הטקסטים וגם בלחנים שכוללים חלילים ואקורדיון בלקני לצד מקצבים ים תיכוניים".
למה עלא אש?
"אנחנו רואים את 'על האש' כמצב תודעה. בזמן שאני כותב את השירים ובזמן שאנחנו מופיעים הכל עולה באש. המטרה: שהקהל לא יוכלו לשבת במקום, שהטקסטים והלחן יזיזו אצלם משהו. אנשים יוצאים מההופעות קרועים לחתיכות".
זה נשמע כואב
"כבר יצא לנו שקפצו על הבמה בגלל הטקסטים. לדוגמא כשבן אדם, נכה צה"ל, ממש התרעם מהשיר 'חופשי', שמדבר על העוולות שצה"ל עושה לחיילים. הטקסט היה כל כך חם שזה ממש פגע בו. זה היה אירוע מכונן, כי הבנתי שאני יכול לכתוב דברים חמים אבל בלי שיפגעו, אז שכתבתי את הטקסט כדי שיגיד את הדברים הנוקבים אבל שיתקבל ברוח טובה".
עם כל החום מצליחים לשמור גם על הגחלת הסטודנטיאלית?
"בואי נגיד שאני מתייחס לשניהם במלוא הרצינות, ברמה של עסק ושל עבודה ושל חזון. המוסיקה סובלת מהלימודים והם סובלים ממנה, אבל אי אפשר לוותר על אף אחד מהם, כי שניהם מרכיבים את האישיות שלנו".
אז בעצם הלחץ עושה לכם טוב?
"הלימודים בבצלאל פתחו לי את הראש בכל מיני כיוונים. אומנם אני שואב השראה אפילו משיעורים על יוון העתיקה, אבל כבר 4 שנים, ההופעות איכשהו נופלות יום לפני הגשה ואני מוצא את עצמי עם מודלים ושרטוטים עד הבוקר. מצד שני, כל הסטרס הזה מונע מאיתנו להפוך לבית אבות".
ולמרצים אין בעיה עם זה?
"כבר יצא לי להגיע להגשה עם ידיים ריקות כי היו לי שלוש הופעות בשבועיים. אז נכון שהמרצים לא מתים על זה ואומרים לי לבחור או אדריכלות או מוסיקה, אבל אני מסביר להם שפשוט אי אפשר".
* * *
(צילום: אלכס פיגלין)
ההופעה הבאה של להקת "עלא אש" תתקיים ב- 2.7.10, בפסטיבל פרונט סטייג', ירושלים.