למדה משחק בסמינר הקיבוצים.
מה הדבר שאת הכי זוכרת מתקופת הלימודים?
"במאי של הפקה בשנה ג' ביקש מהמנהל לזרוק אותי מבית הספר עקב איחורים כרוניים ביותר לחזרות שלו. למזלי המנהל ואני הבנו אחד את השני. הוא היה מקסים ותומך ואני תמיד אזכור לו את זה".
איזו סטודנטית היית?
"האמת היא שהייתי סטודנטית די מעצבנת, מהסוג הלוחמני וכשדברים היו מרגיזים אותי ולא צודקים - הייתי מתווכחת ומורדת במורים, בהנהלה ובתלמידים האחרים. נראה לי שהרבה אנשים מאוד לא חיבבו אותי באותה תקופה. הייתי יחסית מאוד צעירה, רודפת צדק ואפילו אלימה משהו. כמובן שהרוב היה מחוסר ביטחון ומצורך להוכיח את עצמי ולהיות נאהבת, כמה בנאלי, ובכל זאת זה לא תירוץ".
עבדת בזמן הלימודים?
"כן. מה לא הייתי. דיילת מכירות, סוכנת של צלחות לווין, מלצרית כמובן, קלדנית, ומנהלת הצגה בהפקה שהתחילה בלימודים והמשיכה גם לאחריהם".
היה מרצה או קורס שהשאירו עליך רושם?
"חוה אורטמן כמורה למשחק וחונכת. היה לי מאוד קשה איתה אבל זה דירבן אותי מאוד והכריח אותי להשתפר ולא להתפשר. היא אף פעם לא היתה מרוצה ממני וזה שיגע אותי, למזלי המשכתי להתאמץ ולאט לאט הצלחתי להבין על מה היא מדברת.
"היא הצליחה להוציא ממני, אם כי ביסורים, הרבה אמת שלא היתה מאוד נגישה לי בתקופה ההיא. אני לא יכולה לומר שאנחנו חברות טובות במיוחד, אבל היא והשיטה שלה עומדות לנגד עיני תמיד והקרדיט על החיפוש התמידי אחרי אותנטיות ואמת על הבמה ומול המצלמה הוא תמיד בהשראת השנים האלה אצלה בכיתה. היא דווקא חיבבה, אני חושבת, את הצד המתלהם והלוחמני שלי".
יש לך טיפ לסטודנטים?
"להיות בטוחים שאחר כך זה רק משתפר".
היית בוחרת ללמוד משהו אחר?
"אם הייתי הולכת לאוניברסיטה הייתי בוחרת ללמוד ספרות עברית ומחשבת ישראל. ובטח גם כמה קורסים בפסיכולוגיה. וגם הייתי שמחה ללמוד פסיכודרמה ובכלל טיפול באמצעות דמיון ורגש".
יש לכם רעיונות, הצעות או הערות? כתבו לנו - editor@yoram.co.il
