דירוג חדש של האוניברסיטה היוקרתית בסין, אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, קובע מהן האוניברסיטאות הטובות בעולם על פי האקדמיה הסינית. הסטודנטים הסינים הרבים שהחלו לפקוד אוניברסיטאות רבות ברחבי בעולם, הפכו לשוק חשוב עבור האוניברסיטאות המערביות. יש להניח כי עולם האקדמיה המערבי חיכה בכיליון עיניים לדירוג שפורסם בשבוע שעבר.
אז איך האקדמיה הסינית רואה את העולם האקדמי המערבי? מתברר שגם לה, כמו ביתר העולם, יש חולשה ל'ליגת הקיסוס'. המקום הראשון ובאופן לא מפתיע, נמצאת אוניברסיטת הרווארד האמריקנית, שנמצאת גם בראש הדירוג העולמי לאוניברסיטאות. בין עשרת המוסדות שנמצאות בראש המצעד האקדמי הסיני נמצאות שמונה אוניברסיטאות אמריקניות. בין המוסדות הבולטים ברשימה נמנים: סטנספורד, MIT ופרינסטון.
כמו בדירוג העולמי (אולם בסדר קצת שונה), נמצאות רק שתי אוניברסיטאות לא אמריקניות ושתיהן מהאי הבריטי. אוניברסיטת אוקספורד סוגרת את רשימת 10 הגדולות בעוד קיימברידג' נמצאת במקום הרביעי והמכובד.
מבין 100 הגדולות, 54 אוניברסיטאות הן אמריקניות, 31 באירופה ו-9 בלבד נמצאות באסיה פאסיפי (אזור הכולל גם את אוסטרליה). אוניברסיטאות שנחאי ופקין, המוסדות היוקרתיים בסין, נמצאים במקומות ה-167 וה-228 (בהתאמה) בלבד. האקדמיה הסינית שמה לה למטרה לקדם את האוניברסיטאות הללו בכל מחיר, שכן אפילו אוניברסיטת טייוואן מובילה ונמצאת במקום ה-161.
הדירוג, שנערך זו השנה החמישית, התבסס בצורה מתמטית על 6 קטגוריות שונות. הקטגוריות בדקו בין היתר את מספר חברי הסגל שזכו בפרס נובל, חברי סגל שזכו בפרסים נוספים ומספר מאמרים של חברי סגל בכל מוסד שפורסמו במגזינים אקדמיים מובילים. במהלך הדירוג נבדקו מעל 2000 מוסדות ברחבי העולם, אך רק 500 נכנסו לדירוג הסופי.
מאוניברסיטת שנחאי נמסר, מכי הדירוג הפך בשנים האחרונות להכרחי בשל כמות הסטודנטים הסיניים, ההולכת וגדלה משנה לשנה, שהולכים ללמוד מחוץ לסין. מנתוני משרד החינוך הסיני עולה כי יותר ממיליון סטודנטים סינים הלכו ללמוד מחוץ למדינה מאז שנות ה-'80. מאז שנת 2002, יוצאים 100,000 סטודנטים סינים ללמוד באוניברסיטאות יוקרתיות מדי שנה.
האוניברסיטאות הישראליות הנבחרות נמצאות במקומות מכובדים למדי. האוניברסיטה העברית היא הנציגה היחידה שלנו במאיה הראשונה - מקום 64. אוניברסיטת ת"א נכנסה ל-150 הגדולות וכך גם הטכניון (אין דירוג אחרי 100 הגדולות). אוניברסיטת בן גוריון נכנסה ל-300 הגדולות, בר-אילן ל-400 הגדולות וחיפה ל-500.
"הגענו למעמד זה למרות הקיצוצים החדים בתקציבי הממשלה, לטכניון בפרט ולהשכלה הגבוהה בכלל" אמר נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג. לדברי אפלויג המיקום שלו זכה הטכניון בדירוג הושג הודות לידידי הטכניון ברחבי העולם שבעזרת תרומותיהם בשנים האחרונות הצליח הטכניון "לגייס חברי סגל צעירים מוכשרים ומבטיחים, להקים את מרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, לחנוך את מרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה ואת המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה על שם לורי לוקי".
אפלויג הזהיר כי ללא שינוי במדיניות הממשלה יידרדר הטכניון אל מחוץ לרשימת האוניברסיטאות המובילות, ולדבר תהיה השפעה קשה על הכלכלה הישראלית ועל המגזר הטכנולוגי בפרט.
