מחקר שנערך בבנק ישראל מראה על פער מובהק בסיכוי לסיים תואר ראשון בין צעירים ממשפחות מאחד העשירונים העליונים לבין צעירים בעלי נתוני בגרות דומים, שהוריהם מגיעים משני העשירונים התחתונים. על פי המחקר, הגורם הבולט להבדלים בין האוכלוסיות הוא "פערים לימודיים" שנוצרו והתרחבו לאורך שנות הילדות וההתבגרות.
המחקר שנערך על ידי ד"ר יואב פרידמן ממחלקת המחקר בבנק, מבוסס על ניתוח הרקורד האקדמי של של בוגרי תיכונים מהשנים 1992 ו-1993 בעשר השנים שלאחר סיום התיכון. במחקר נעשה ניסיון לאמוד את ההסתברות של בוגרי תיכון לרכוש השכלה גבוהה על סמך נתוני הבגרות והרקע המשפחתי שלהם.
על פי נתוני המחקר, יותר מ-60% בוגרות תיכון במחזור 1992, המגיעות משני העשירונים העליונים סיימו את התואר הראשון עד שנת 2002, לעומת פחות מ-20% מקרב בוגרות תיכון שהוריהן שייכים לשני העשירונים התחתונים. בקרב בנים הפער עומד על כ-35% בין שתי קבוצות האוכלוסיה. על פי המחקר, ההבדלים נובעים בעיקר מפערים לימודיים שנוצרו והתרחבו לאורך שנות ילדותם והתבגרותם של הצעירים.
עוד עולה מהמחקר כי מצבם הכלכלי של הורי הצעירים בעת סיום בית הספר התיכון מסביר פחות מחמישית מהפער ותלוי באיכות הבגרות של הצעירים. בקרב בעלי תעודת בגרות עיונית נמצא כי רק צעירים שהוריהם שייכים לשני עשירונים התחתונים סובלים מסיכוי נמוך יותר לסיים תואר ראשון, וזאת בשל הקושי לממן את הלימודים.
לעומת זאת, בקרב צעירים חסרי תעודת בגרות בסיום התיכון, נמצא קשר הדוק יותר בין מעמדם הכלכלי של ההורים לבין הסיכוי לסיים את התואר הראשון. ככל שמעמדם הכלכלי של ההורים גבוה יותר, כך עולה סיכויים של הצעירים לסיים תואר ראשון. הגורמים המרכזיים לפער הם השפעת הסביבה והמאמץ להשיג סטאטוס חברתי, המניעים צעירים מקרב הקבוצות החזקות כלכלית לפנות ללימודים אקדמיים.
המחקר נערך במסגרת פרויקט "כלכלת ההשכלה הגבוהה", שיזם מוסד שמואל נאמן מהטכניון, ובשיתוף פורום ספיר של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב.
