סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מעלים בימים האחרונים ביקורת רבה על הנהלת המוסד בעקבות הבחירות לאגודת הסטודנטים שהתקיימו בשבוע שעבר, והודעת נשיא האוניברסיטה על משמעות התוצאות.
בבחירות שנערכו באמצעות מערכת הצבעה אלקטרונית באינטרנט הצביעו 2,497 סטודנטים - סה"כ כ-5.9% מתוך קהל בוחרים מוגדר של 41,000 סטודנטים. על פי התקנון שנקבע על ידי האוניברסיטה לפני הבחירות נדרש אחוז הצבעה של 12%, שאמור לשקף תמיכה מספקת של הסטודנטים בהקמת אגודה שתייצג אותם. "הרוב המכריע של הסטודנטים לא תמך באופן פעיל במהלך של הקמת אגודת סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה" ציין נשיא האוניברסיטה, פרופ' גרשון בן-שחר בהודעה שפורסמה באתר הבית של האוניברסיטה.
"הסטודנטים אמרו את דברם באופן ברור. לכן, האוניברסיטה מבקשת להבהיר כי אין היום באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים, ואין שום גוף שיכול לטעון כי הוא נבחר על ידי הסטודנטים, מייצג את רצונם ומוכר על ידם ועל ידי האוניברסיטה הפתוחה" סיכם בן-שחר את תוצאות הבחירות בהודעה.
חלק ניכר מהטענות מגיע מכיוון אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה - גוף שהוקם באופן עצמאי על ידי סטודנטים באוניברסיטה ופועל זה 4 שנים ללא הכרה שלה, וללא הסמכה רשמית מטעם הסטודנטים במוסד. לאחר עשרות שנים ללא אגודת סטודנטים רשמית, הסכימה הנהלת האוניברסיטה לפניות חוזרות של הסטודנטים בשנים האחרונות להקים אגודה שכזו. כספים הוקצבו, פרויקטורים מקרב יחידת המחשוב של האוניברסיטה נבחרו, ועדת בחירות מקצועית מונתה והבחירות הממוחשבות יצאו לדרך, כאמור, בשבוע שעבר. עם זאת, לטענת שגיא בן-חור, יו"ר אגודת הסטודנטים הלא-רשמית, "התנהלות הבחירות היתה מאוד בעייתית" והן נערכו בעיקר "מתוך כוונה לעשות רושם שהדברים נעשו באופן נקי" ולהראות כי הסטודנטים לא מעוניינים בגוף סטודנטיאלי מייצג.
אחת הטענות הבולטות נוגעת למגבלת אחוז ההצבעה כתנאי לתקפות תוצאות הבחירות. אין תקדים לתנאי כזה במערכות בחירות קודמות, סטודנטיאליות ואחרות. בנוסף, הרף, שנקבע על ידי הנהלת האוניברסיטה ולא על ידי ועדת הבחירות שמונתה על ידה, נחשב לגבוה למדי, ודאי בהשוואה לאחוזי ההצבעה המקובלים במערכות בחירות סטודנטיאליות. באוניברסיטת תל-אביב למשל, מוסד גדול, בעל מוסדות סטודנטיאליים חזקים עמד שיעור המצביעים בבחירות הקודמות על 15.5%.
למרות הבעייתיות שבהצבת התנאי, הסכימו לו הסטודנטים בדיונים שנערכו לקראת הבחירות עם דיקאן הסטודנטים באוניברסיטה. בן-חור מכה על חטא ואומר כי הסכמת האגודה לתנאי היתה טעות. לדברי עו"ד גיא הדר, יו"ר ועדת הבחירות שמינתה האוניברסיטה ומבקר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, אין תקדים לקביעת רף כזה "אבל חשוב לזכור שאלו לא בחירות רגילות. זה מהלך של הקמת אגודה וקשה להשוות את זה לבחירות לאגודה של אוניברסיטת תל-אביב, שקיימת כבר 30 שנה". עם זאת, הדר מודה שלדעתו הרף שהוצב היה גבוה מדי, אך תפקידו אינו לקבוע את הכללים אלא לאוכפם.
ביקורת נוספת של סטודנטים נוגעת להיעדר החשאיות בהצבעה, שכן, הצבעתו של כל סטודנט, הנדרש לסיסמא, חשופה למוסדות האוניברסיטה.
לדברי יו"ר הוועדה הדר, משיקולי אבטחה נקבע כי כל סטודנט יזוהה על ידי קוד מיוחד בנוסף לסיסמא ושם המשתמש הקבוע. פניות הסטודנטים בנוגע לקשיים בהצבעה טופלו ובנוסף כל סטודנט שהצביע קיבל SMS כדי לוודא שהוא אכן זה שביצע את הבחירה.
טענה נוספת שמועלית על ידי האגודה היא שהאופי המנוכר של הצבעה באמצעות מחשב הורידה את אחוזי ההצבעה. בן-חור טוען כי הצבעה בקמפוסים, כנהוג במוסדות אחרים, היתה מקלה על המועמדים להציג עצמם בפני הסטודנטים ולמשוך אנשים לקלפיות. לדברי הדר הותרה פעילות בחירות בקמפוסים בין השיעורים ומועמדים יכלו לנצל אותה לצרכי תעמולת בחירות. בנוסף, הוצבו בחלק מהקמפוסים עמדות הצבעה אלקטרוניות. אולם במכללת רמת-גן, מוסד המשלב לימודים של האוניברסיטה הפתוחה במתכונת קבועה ובה כ-7,000 סטודנטים (כ-16% מהסטודנטים באו"פ), לא התירה ההנהלה לקיים פעילות בחירות בקמפוס ולא הוצבו עמדות הצבעה. ייתכן כי הדבר נובע מקיומה של אגודת סטודנטים אחרת במכללה, שעלולה להיפגע כתוצאה מהקמתה של אגודה חדשה גדול יותר תחת האוניברסיטה הפתוחה.
הפירוש שניתן על ידי הנהלת האוניברסיטה לתוצאות הבחירות כאילו קיים רוב מכריע שאינו תומך באופן פעיל בהקמת אגודה יכול להיחשב לבעייתי על רקע שיעור המצביעים הנמוך ממילא בבחירות הנערכות מדי שנה באגודות סטודנטים אחרות בארץ, שזוכות להכרה ממסדית. הדר מאמין כי לא מדובר בהתנגדות לאגודה אלא, כמו ברוב מוסדות הלימוד, באדישות סטודנטיאלית ובחוסר הבנה מעמיקה של היתרונות הטמונים בפעילותה של אגודת סטודנטים.
הסטודנטים המעוניינים בהקמת אגודה נושאים עינם לחוק זכויות הסטודנט, שעבר בכנסת לפני כחודש וחצי, ומחייב כל מוסד אקדמי "לקיים בחירות לאגודת הסטודנטים במוסד במועד שייקבע, בתיאום עם הנהלת המוסד". ייתכן כי עד כניסתו של החוק לתוקף בשנת הלימודים הבאה, יימצא פתרון שיסלול את הדרך להקמתה של אגודה באוניברסיטה.
יו"ר האגודה הלא-רשמית, בן-חור אינו מעוניין "לשבור את הכלים" ובימים הקרובים ינסה לפעול לפתרון המשבר בהסכמה. אולם להערכתו, הודעת הנשיא, שבאה לאחר שלוש שנים של מאמצים לקיום בחירות ולכינון אגודה, אינה מבשרת טובות. "אני מקווה שיתעשתו באוניברסיטה הפתוחה" הוא אומר ובמקביל בוחן יחד עם הסטודנטים האחרים באגודה את המשמעות המשפטית של התנהלות הבחירות ושל הודעת הנשיא. "אנו שוקלים את צעדנו ויכול להיות מאוד שנגיש בג"צ".
הבחירות תוכננו במשך שלוש שנים תוך התייעצות עם סטודנטים, בוגרים ומומחים. המדובר בבחירות הראשונות באוניברסיטה הפתוחה, שהיו אמורות להקים גוף חדש ומייצג ולא בבחירת גוף קיים, ולכן ההליך הוא שונה מהמתקיים באוניברסיטאות אחרות
באוניברסיטה היתה התלבטות האם לערוך סקר בין הסטודנטים כדי לבדוק האם הם מעוניינים בהקמת אגודה או מתנגדים לה. הרעיון נפל, מחשש כי תופנה כלפי האו''פ הטענה כי הסקר היה מוטה, ומכאן עלתה התפיסה שחייב להיות אחוז מסוים של מצביעים כדי שהבחירות תהיינה תקפות. הויכוח היה על גובה האחוז והפשרה הייתה 12%. המידע לגבי הרף ומשמעותו פורסם והיה ידוע למרבית הסטודנטים.
בנוגע לבעיות הטכניות, רק 250 סטודנטים ביקשו להנפיק סיסמאות חדשות, והדבר נעשה במהירות. כ- 500 סטודנטים בלבד עשו ניסיון להגיע לשלב הקלדת סיסמת הבחירות ולא סיימו את התהליך. כדי להבטיח שהמכתב עם הסיסמא הגיע לסטודנטים, נשלחה הודעת דוא"ל.
בנוגע לנוכחות בקמפוסים, כל המועמדים יכולים היו לחלק פליירים של הבחירות, גם בקמפוס מכללת רמת גן. הצבת עמדות הצבעה ברחבי הקמפוסים נועדה לאפשר הצבעה לאלה שאין להם חיבור קבוע למחשב. כיוון שבמכללת רמת גן מספר רב של עמדות מחשב המחוברות לאינטרנט, לא הוצבו שם עמדות.
באשר לטענות בדבר חשאיות ההצבעה, במערכת בחירות, תהליך זיהוי המצביע הוא המרכיב המרכזי בשמירה על טוהר הבחירות. כדי שלא יהיה שום ספק לגבי זהות המצביע, היה צורך בהנפקת סיסמאות, שרק מספר עובדים מצומצם היה חשוף אליהן.
האוניברסיטה הפתוחה צריכה ללמוד את תוצאות הבחירות ואת משמעותן. בנוסף, ייערך סקר מקיף בין הסטודנטים באשר לעמדתם בנושא אגודת הסטודנטים. לא ניתן להתעלם מהעובדה שהרוב המכריע של הסטודנטים (כ- 94%) לא הצביעו בבחירות.
אגודת סטודנטים היא מוסד חיוני שיתרום לסטודנטים ולאוניברסיטה, והתקווה היא כי בסופו של דבר אכן תקום באוניברסיטה הפתוחה אגודה כזו.
