ירושלים כידוע היא עיר בעלת פיצול אישיות כרוני: בין החזות הקוסמופוליטית ובין הצביון הדתי המייחד אותה, ניצבת עיר שבחלקה מערבית ומתקדמת, בעלת אוניברסיטה מרשימה ומקומות בילוי ומצד שני, השבת ומנוחת הלילה נשמרים בקנאות.
הניגודיות הזו מאפיינת גם את חיי הצעירים בירושלים, שמצד אחד נמשכים אל האותנטיות שבה וקצב החיים הרגוע, ומצד שני ציפורי הלילה וחובבי הברים מואסים בהם מהר מאוד. מי שרוצה למשל לקנות סיגריות בשבת, או משהו לאכול, לא יוכל למצוא פיצוציה פתוחה אחת לרפואה.
ירושלים. העיר שחוברה לה יחדיו.
לא מוותרים על עיר הקודש
הילה בן עזרי שגדלה בירושלים מודה שלמרות המחסור באטרקציות לצעירים, היא לא תוותר על העיר הקדושה כל כך בקלות. בעוד שחבריה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ,בחרו לעשות סטאז'ים בעיר שלא נרדמת, הילה העדיפה להישאר בירושלים. "יש באוויר משהו קסום שלא ניתן להסביר. העיר מאוד מתאימה לקצב החיים שלי; היא לא רועשת כמו תל אביב ולא שקטה כמו עיר רפאים כפי שנדמה לרבים". עם כל האהבה והלויאליות לירושלים הילה מודה שלפעמים גם לה חסרה הדינאמיקה, במיוחד בלילות ובשבתות. "אפשר לספור את הברים האטרקטיביים על כף יד, וגם בהם תמיד נמצאים אותם אנשים, דבר שגורם לי להעדיף את הבילוי הביתי או סתם לשבת באחד מבתי הקפה הקטנים בעיר".
שי ינובסקי, סטודנט למנהל עסקים, מעיד על עצמו שהוא יוצא לבלות כל ערב. למרות שהיציאות למוקדי הבילוי חוזרות על עצמן (בדרך כלל "יהושוע" או "הלילה", ברים שאוכלוסיית הסטודנטים מזוהה איתם). "זה כיף ללכת לבר ולדעת שקרוב לוודאי תפגוש מישהו ממעגל המכרים. דווקא בגלל השסעים בחברה הירושלמית, הקבוצה החילונית מאוד מגובשת וכולם מכירים את כולם".
יש חיי לילה
יפתח פרידמן עבר לירושלים לאחר שהחליט ללמוד אדריכלות בבצלאל וציפה למצוא אווירה חברתית חדשה. "לפני שעברתי לגור שם הייתי מאוד סקרן להכיר את העיר, אך אחרי שנה וחצי כבר ממש נמאס לי. הרגשתי שכל הזמן מסתובבים לי אותם אנשים במסלול קבוע ממש כמו בסרט 'המופע של טרומן' ". יפתח מתאר את התופעה עליה רוב הצעירים הירושלמים מתלוננים, "ברגע שמכירים מספיק אנשים החוג החברתי נשאר סטאטי ומשעמם, ומקומות הבילוי המועטים נמאסים אחרי תקופה". עברו שנים מאז אמרו שחיפה היא עיר עובדת, ירושלים עיר לומדת, ותל אביב עיר רוקדת - ונראה שלא הרבה השתנה. העירייה בירושלים מנסה לעודד צעירים לגור בה, ובשנים האחרונות חלה האצה בפיתוח מתחם הרכבת ועלייה במספר הברים באזור, אך נראה שזה עדיין מעט מדי, ומאוחר מדי.
גיל לפין בחר בירושלים בדיוק בגלל שזו אינה תל-אביב ודווקא בגלל האווירה הרוחנית שלה. "תל אביב שבלונית מדי. בירושלים מרגישים יותר את החיים. החיבור להווי הירושלמי של עיר קדושה עם בר מגניב נותן אווירה מאוד מיוחדת. יופייה של העיר הוא בגיוון הרב כמו בפסיפס צבעוני. כל שכונה נראית כמו עיר אחרת עם צביון שונה.
גיל אפילו מעדיף את הברים של ירושלים על תל אביב. "יש פחות פוזה, אנשים יוצאים לבלות ולא רק לראות ולהיראות ויש הרבה פחות סקס באוויר. האנשים בירושלים יותר מיושבים". אך לאחר שנתיים וחצי בעיר הקדושה עזב. "הגעתי לרוויה וגם הייתה חסרה לי המשפחה והחברים".
מיצוי מהיר של חיי הלילה בירושלים היא רק סיבה אחת שבגללה חלק מהצעירים עוזבים את העיר . מכשול אחר למי שרוצה לגור בירושלים הוא התעסוקה. רוב העבודות המוצעות הן בתחום הממשלתי, אבטחה וחינוך שבהם השכר קרוב לשכר המינימום.
פאב יהושוע בבירה. יש לאן לצאת.
לא פשוט למצוא עבודה
דנה כהן, ירושלמית במקור, מספרת כי היא מאוד אוהבת את ירושלים אבל מאוד קשה למצוא בעיר הזהובה עבודות בשוק הפרטי. "אין כאן מבחר גדול של משרדים פרטיים או חברות הייטק כמו במרכז", היא מספרת. דנה עברה לתל אביב לפני כמה חודשים לטובת משרד עורכי דין יוקרתי. לדבריה, האנונימיות של תל אביב מאוד בולטת, דבר שמקנה פרטיות." בירושלים כולם מכירים את כולם. כאן אני יוצאת המון וכל הזמן פוגשת אנשים חדשים, דבר שאני מאוד אוהבת".לאחרונה החליטה עיריית ירושלים לעשות מעשה בניסיון להשאיר צעירים משכילים בעיר הבירה. לסטודנטים הבאים ללמוד באוניברסיטה העברית היוקרתית מוצעות מלגות ועזרה סוציאלית בשכירות. מי שימצא עבודה בירושלים לאחר הלימודים ויישאר להתגורר לאחר לימודיו בעיר, יקבל את אותה עזרה בצורת מענק ולא בתור הלוואה. כך מקווים ככל הנראה קברניטי העיר למשוך תושבים צעירים ומשכילים, ולמנוע את בריחת המוחות הצעירים מהעיר ואת הזדקנותה של זו בטרם עת. סטודנטים רבים מספרים שהעזרה בדיור הוא בהחלט אחד מהשיקולים שתרמו להם להחליט ללמוד בירושלים למרות שחלק מהדירות המוצעות לסטודנטים נמצאות באזורים שלא מתאימים להם.
למרות שלצעירים והסטודנטים הירושלמים חסרים מאוד חיי לילה סוערים כמו בתל אביב, הם מאמינים כי אם העירייה תשקיע יותר מאמצים בלפתח מקומות בילוי, ולבוא לקראת הצעירים החילוניים (המעידים שבשישי שבת הם מתקשים למצוא בית קפה פתוח), עלולה העיר לאבד את ייחודה.
