הנתונים בהחלט מעוררים דאגה. כ- 10% עד 30% מהתלמידים בבתי הספר הממלכתיים מוגדרים כבעלי קשיי תפקוד. מדובר בתלמידים המתקשים בלימודיהם והמצויים בסכנת נשירה בשל בעיות התנהגות ומגוון בעיות נוספות.
מנתוני סקר שערך המדען הראשי במשרד החינוך עולה כי מכלל המורים הפורשים בתום שנתם הראשונה במערכת החינוך 50% עושים זאת בשל הקושי להתמודד עם אותם תלמידים, ובעיקר לטפל בבעיות משמעת ואלימות.
כל מורה המלמד במערכת החינוך הממלכתית מכיר את הסיטואציה הזו: קבוצה של תלמידים מתקשה בהבנת החומר הנלמד בכיתה, והמורה, עם כל רצונו הטוב, מתקשה להבין את הקשיים שלהם ולסייע להם. מקצת התלמידים האלה מפריעים למהלכו התקין של השיעור, ובמקרים הקשים יותר הם נוהגים באלימות כלפי חבריהם לכתה. ליק"ל (ללמד ילדים שקשה ללמד) - תכנית חדשה, המונהגת זו השנה הראשונה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים, מנסה להתמודד עם דרכי החינוך של אותם תלמידים, ובסופו של דבר גם למנוע נשירה עתידית של מורים מתוך מערכת החינוך.
התפיסה החינוכית הפסיכו-חברתית שעליה מבוססת תכנית ליק"ל, נשענת על עולמות ידע משתלבים מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והפילוסופיה של החינוך. את התפיסה פיתחו וניסו בשדה צוותי חינוך וטיפול מעמותת "אשלים" ב"ג'וינט ישראל", בראשותם של ד"ר רמי סולימני וד"ר פלורה מור. כיום זוכה תפיסה זו לגיבוי רחב של צמרת משרד החינוך, התומכת בתכנית ובהטמעתה בבתי ספר רבים בארץ.
התכנית משלבת לימודים תאורטיים עם לימודים מעשיים, ובאמצעותם נחשפים הסטודנטים לעולמו של הילד המתקשה בלימודיו ובהתנהגותו. התכנית מעודדת היכרות עמוקה של המורה עם התלמיד, עם המשפחה והקהילה שבתוכה הוא חי, בהנחה כי באמצעות היכרות אינטימית זו עם סביבתו של התלמיד, יוכל המורה לתמוך בו ולתת לו את תשומת הלב אשר תאפשר לו להתקדם בלימודיו.
לדברי ראש המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ד"ר אנה רוסו: "תכנית הלימודים הזו היא ייחודית, ואין לה מקבילה באוניברסיטאות המלמדות חינוך. עתידו של החינוך תלוי ביכולתם של מחנכי הכיתות להתמודד עם הצרכים של כל תלמיד, ובמיוחד עם הצרכים של תלמידי הקצוות, המציבים אתגר קשה למערכת החינוך: עולים חדשים, ילדים בעלי לקויות למידה, תלמידים ממשפחות שחוות משבר כמו גם תלמידים מחוננים. האתגר החינוכי והחברתי הוא להתמודד בזמן עם מי שעלולים להיפלט מהמערכת, ולאפשר להם להתקדם בלימודים ולמצות את יכולותיהם".
