אין אדם שמזוהה עם המדע יותר מאלברט איינשטיין, שהלך לעולמו היום לפני 52 שנה. תווי פניו של אחד הגאונים הגדולים בהיסטוריה רעמת שיבה פרועה, מבט ממזרי בעיניים, שפם עבות מוכרים כמעט לכל. פרט למפעלים אקדמיים, דמותו של איינשטיין מונצחת גם במוצרים של חברות מסחריות, הנהנים מהתדמית שמשרה דמותו המלומדת והאניגמטית. עם כל הכבוד לפועלם המדעי של אייקוני-מדע אחרים, האם מישהו באמת מאמין שחברת דיסני תצא אי פעם עם קו מוצרים חינוכיים תחת השם "בייבי הוקינג", או "בייבי חומסקי"?
מקו "בייבי איינשטיין" הותיק והידוע, לעומת זאת, נהנים רבים: חברת דיסני עצמה, כמובן, שתמונת אבי תורת היחסות מסייעת לה למכור מוצרים; גם ההורים וודאי שבעי-רצון מההשפעה של המוצרים על ההתפתחות הקוגניטיבית של הגאונים הקטנים שלהם; וגם מנהלי הכספים של האוניברסיטה העברית בירושלים, שמודים לאל בכל יום כנראה על הקופון שהם גוזרים מצוואתו של איינשטיין, שהוריש לאוניברסיטה את כל רכושו.
איינשטיין. מהגאונים הגדולים בהיסטוריה
בייבי איינשטיין. הרווחים לאוניברסיטה העברית
כמה שווה יומן מסע?
"הרבה רכוש לא היה לו", אומר היום פרופ' חנוך גוטפרוינד, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית ומי שמרכז כיום את תחום מורשת איינשטיין במוסד. "הדירה שהוא גר בה הייתה שייכת לאוניברסיטת פרינסטון, ונכסים חומריים אחרים לא ממש היו. העזבון כלל בעיקר את הנכסים האינטלקטואלים שהותיר אחריו מסמכים, כתבי-יד, מאמרים ומכתבים".למעשה, כל כך מעט כסף היה לו, שכדי לממן את ההוצאות המשפטיות הכרוכות בניהול עזבונו לאחר מותו ב-1955, היה צריך למכור שני פריטים מאוסף מסמכיו. "אחד הפריטים שנמכר היה יומן מסע שערך בשנת 1923 ובמהלכו ביקר במשך 12 יום בארץ-ישראל. הוא לא כתב יומן בקביעות במהלך חייו, רק כאשר יצא למסעות. כל יומני המסע שלו נמצאים אצלנו היום פרט לזה".
חמש שנים לפני מותו ערך איינשטיין את הצוואה, שבה הורה להעביר את עזבונו לאוניברסיטה העברית. כנאמנים לביצוע הצוואה מינה איינשטיין את השניים הקרובים לו ביותר חברו הכלכלן אוטו נתן, ומי שהייתה מזכירתו ואשת סודו במשך שנים, הלן דוקאס. הארכיון היה אמור לעבור לירושלים אחרי מותם. נתן ודוקאס עמלו יחד על שימור הארכיון והרחבתו תוך שהם מנסים לאתר "פריטי איינשטיין" נוספים ברחבי העולם ולצרף אותם לאוסף.
כדי להפוך אוסף של מסמכים וכתבי-יד לארכיון מסודר, גויס חוקר צעיר מהרווארד בשם ג'רלד הולטון, מומחה להיסטוריה של המדע. מבין השלושה להולטון היו כנראה הסיכויים הטובים להבין מה היה כתוב במסמכים. בסופו של דבר הארכיון עבר לירושלים כבר ב-1982, כששני הנאמנים עודם בחיים. למזכירה הותיקה הוצע לעבור יחד עם הארכיון לירושלים, שבה האוניברסיטה ניאותה להעמיד לרשותה משרד ומגורים. אך היא ככל הנראה חשה שמשימתה הסתיימה; הלן דוקאס הלכה לעולמה שבועות ספורים לאחר שהארכיון הגיע לישראל.
"מדוע נחוצה אוניברסיטה יהודית?"
הקשר של איינשטיין עם האוניברסיטה העברית החל עוד לפני הקמתה. שנת 1919, שבה זכה לתהילה עולמית בעקבות גילוי ממצאים שאוששו את תיאוריות התעקמות האור שלו, הייתה גם השנה שבה גויס לתמיכה ברעיון הציוני. חיים וייצמן היה זה שיזם את הפנייה למדען, ששימש אותה עת כמנהל מכון "קייזר וילהלם" לפיזיקה בברלין.וייצמן, מדען נחשב בזכות עצמו, ראה את הקמת אוניברסיטה עברית בארץ ישראל כאחד מביטוייו החשובים של הרעיון הציוני, ואיינשטיין נרתם למטרה בלהט. ב-1921 נסעו השניים לארה"ב לגייס כספים להקמת המוסד, ושם אמר איינשטיין: "אין אירוע פומבי שנותן לי יותר הנאה מהיוזמה להקים אוניברסיטה עברית בירושלים. מכאיב ומצער לראות כיצד בימינו בנים מוכשרים של העם היהודי מתדפקים לשווא על שערי אוניברסיטאות במרכז ובמזרח אירופה".
לימים אמר איינשטיין כי במסעות הללו, במהלך המפגשים עם הקהילות היהודיות, הוא "גילה" את זהותו היהודית. לא רק הוא החל להיות מודע לה; גם הסובבים אותו. בימים שלאחר הירצחו של שר החוץ היהודי של גרמניה וולטר רתנאו, גרמניה הפכה להיות מקום פחות נוח עבור יהודים, ואיינשטיין החל לנצל יותר הזמנות להתארח בקמפוסים ברחבי העולם. בשנת 1922 בביקור בסינגפור בדרך ליפן, אמר איינשטיין בפני הקהילה המקומית: "אפשר לשאול 'מדוע נחוצה אוניברסיטה יהודית?' המדע הוא בין-לאומי אבל ההישגים שלו מתקבלים במוסדות לאומיים. עד עכשיו תרמנו לתרבות העולם כיחידים ויהיה זה רק הוגן לעצמנו כעם, אם עכשיו נתרום לתרבות באמצעות מוסדות שלנו".
איינשטיין ובן-גוריון. היה ציוני נלהב
הבמה שהמתינה אלפיים שנה
בפברואר 1923, בדרך חזרה מהמזרח, ביקר איינשטיין לראשונה בארץ. הביקור היה קצר יחסית, אך נחרת עמוק בתודעת היישוב. אבי תורת היחסות התקבל בכבוד מלכים, ובתל-אביב אף הוענקה לו אזרחות כבוד; הוא היה הראשון שזכה בכבוד הזה מטעם העיר העברית הראשונה.גולת הכותרת של ביקורו הייתה ההרצאה המדעית שנשא על הר הצופים בירושלים, שנתיים לפני שנחנכה במקום האוניברסיטה העברית. בהרצאה נכח גם הנציב העליון, וגוטפרוינד מספר כי יו"ר ההנהלה הציונית בירושלים דאז, מנחם אוסישקין, הזמין את איינשטיין לשאת את דבריו במילים שקשה לדמיין את השפעתן על שומעיהן: "פרופ' איינשטיין, עלה על הבמה המחכה לך זה אלפיים שנה!". את הרצאתו פתח איינשטיין בכמה משפטים בעברית שקרא מן הכתב, ולאחר מכן עבר לדבר על תורת היחסות הכללית בצרפתית שוטפת.
ההרצאה בהר הצופים הייתה הראשונה מבין המחוות הסמליות שהעניק איינשטיין למוסד שבהקמתו תמך בלהט. ב-1925, כששערי האוניברסיטה נפתחו ואיינשטיין כיהן בחבר הנאמנים ושימש כיו"ר המועצה האקדמית של המוסד, תרם חתן פרס נובל לפיזיקה של 1921 את שמו לעריכת הפרסום המדעי הראשון של האוניברסיטה. למעשה, הפריט הראשון מארכיונו עבר לירושלים כבר באותה עת איינשטיין תרם לאוניברסיטה את כתב היד המקורי שלו משנת 1916, שבו ניסח את עיקריה של תורת היחסות הכללית.
מעבר למחוות סמליות ונשיאה בתפקידים רשמיים, כבר הוכנה הקרקע למעורבות עמוקה יותר של איינשטיין בחיי המוסד. "הייתה ציפיה לכך שהוא יצטרף למוסד באופן קבוע", מספר גוטפרוינד, "כבר גויסו כספים, והוקמה קתדרה שהוא היה עתיד לעמוד בראשה. אבל בדיוק כשהתוכנית החלה לקרום עור וגידים, חל קרע עמוק בין איינשטיין ובין האוניברסיטה העברית, והוא התפטר מכל התפקידים שנשא בה".
"נתק בין שני אנשים עם טמפרמנט שונה"
הנתק בין איינשטיין לבין האוניברסיטה החל בשנת 1928, על רקע עימות קשה בין איינשטיין לבין נגיד האוניברסיטה, ד"ר יהודה לייב מאגנס. "זו הייתה התנגשות בין שני אנשים עם טמפרמנט שונה", מפרש גוטפרוינד. "המקור העמוק יותר נובע משתי תפיסות מנוגדות של פיתוח אוניברסיטה, האמריקאית והאירופית. בראש אוניברסיטה אירופית עומד רקטור, שהוא איש אקדמי, אין לה נשיא וחבר נאמנים, והמוסד לא מבוסס על פילנתרופיה ועל בעלי ממון שתורמים ומצפים להיות שותפים לניהול. לאיינשטיין האירופאי היה קשה לקבל את הניהול הריכוזי של מאגנס האמריקאי, ואת התפקיד שמילאו במוסד אנשי ציבור, בעיקר אמריקאים".הנתק נמשך מספר שנים, אך איינשטיין המשיך להתעניין בנעשה באוניברסיטה. למרות שלא חזר לשאת בה תפקידים רשמיים, ניאות מעת לעת לייצג אותה באירועי גיוס כספים. ב-1937, ביום הולדתו ה-60 של ד"ר מאגנס, איינשטיין שיגר מכתב מרגש לחתן השמחה. באותה עת איינשטיין כבר נמלט מגרמניה, התבסס באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, וסוגיית המעבר לירושלים כבר לא עמדה על הפרק.
איינשטיין. התעמת עם מאגנס
בצמרת רשימת הסלבס המתים המרוויחים ביותר
עיקר עזבונו של איינשטיין מורכב מנכסיו האינטלקטואליים, אך ספק אם אף הוא עצמו היה יכול לדמיין עד כמה גבוהות יהיו ההכנסות שיניב עבור האוניברסיטה מתמלוגים עבור השימוש המסחרי בשמו ובדמותו, כמו בסדרת המוצרים החינוכיים "בייבי איינשטיין" של וולט דיסני.האוניברסיטה עצמה אינה מעורבת בפרטי המו"מ הכספי עם החברות המסחריות. לשם כך היא מיוצגת על ידי חברה אמריקאית המתמחית בייצוג עזבונות ונכסים של סלבריטאים למיניהם. עם זאת, האוניברסיטה דורשת לאשר כל שימוש מסחרי כזה. ועדה של שלושה, שבה מכהנים סגן נשיא האוניברסיטה למינהל, היועצת המשפטית וגוטפרוינד עצמו, דנה בבקשות. "השימוש צריך להיות מכובד, לא קיטשי, לא זול. בעבר דחינו בקשות לשימוש בתמונתו בפרסומת לסיגריות, ולא אישרנו פרסומת שביצעה מניפולציה לתמונה שבה איינשטיין כותב על הלוח, ושהחליפה את הכיתוב המקורי בסיסמה מסחרית".
איינשטיין נכלל כבר שנים ברשימת הסלבריטאים-המתים המרוויחים ביותר שמפרסם המגזין האמריקני "פורבס". בשנה האחרונה דורג איינשטיין במקום החמישי, והכנסותיו בשנת 2006 הוערכו ב-20 מיליון דולר; העיתון מצטט את סוכנות התצלומים "קורביס", הטוענת כי היא מקבלת יותר בקשות לשימוש בתמונתו של איינשטיין מאשר בתמונות של כל אדם אחר. גוטפרוינד מביע ספק רב בנתון הזה: "היינו שמחים אם ההערכה הייתה נכונה. זה פחות או יותר הסכום שנכנס מאז שהתחלנו את הפעילות, לפני כ-15 שנה".
** התמונות בכתבה באדיבות ארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית בירושלים
