אוהב את השטח

תפקיד: מ"כ בגדוד לביא, חטיבת כפיר.

גיל: 20

מגורים: שוהם

מצב משפחתי: רווק

הכי אוהב בתפקיד: "גדוד לביא הוא כמו משפחה. כשהגעתי הייתי מופתע לטובה, כי הכרתי אנשים שבאזרחות בחיים לא הייתי מכיר. כל אחד בא מהמקום שלו עם אופי אחר, מנהגים ועולמות שונים, והקשר שנוצר הוא כאילו שהגענו מאותו מקום".

הכי לא אוהב: "כשסוגרים הרבה. בעיקר במלחמה, היו כאלה שסגרו 56 ימים רצוף. פיזית זה לא ממש קשה, כי אנחנו מתקדמים לפי סרגל. אני אישית אוהב את השטח, כשישנים באוהלים או אוכלים מנות קרב. אבל כשלא רואים את הבית, את ההורים או את החברים לאורך זמן, זה קשה".

על קורס מ"כים: "רציתי להיות מ"כ, לנסות משהו חדש. אני יודע שלאורך זמן תהיה עליי הרבה יותר אחריות, שאני לוקח אחריות על חייהם של אנשים כשאני עולה איתם לקו. אבל מישהו צריך לקחת את זה על עצמו, ולעשות את זה כמו שצריך".

למה בחרתי בתפקיד: "לא התלבטתי אם להיות לוחם. היום אני רואה אנשים שחוזרים הביתה יומיות ולא מקנא בהם. אני חושב שיש משהו מיוחד בלהיות כאן כל הזמן, עם אותם האנשים. בתפקיד הזה אני תמיד לומד דברים חדשים, ואני מרגיש שמאוד התבגרתי בזמן הזה, שלמדתי המון".

רגע קשה בשירות: "מסעות. הולכים 40 או 60 ק"מ בהרים, עם כוננות מלאה, וזה לא קל. אני מעולם לא הרגשתי שאני עומד להישבר, אבל קורה שאנשים אומרים שנשבר להם, זורקים הכל ויושבים בצד. אבל לאט-לאט הגוף מתרגל לדרישות, ואנחנו עושים דברים שלא חשבנו שנעשה".

מפחיד אותי: "כלום. לפני הצבא היו דברים שחששתי מהם, מהפעילות המבצעית, אבל היום אין פחד מכלום".

מוטו: "יהיה טוב".

רב"ט דנינו. מתגעגע להורים.