היום הראשון של שנת הלימודים האקדמית. אתה, סטודנט צעיר וטרי, השתחררת לפני פחות משנה מהצבא, ניצב בפתח האוניברסיטה שבה בחרת ללמוד. השיעור הראשון - חקר סכסוכים, בבניין אולמן בפקולטה למדעי החברה. אתה מתחיל ללכת בשבילים המרוצפים, מסביבך קבוצות סטודנטים מפטפטים על ימי החופש. אתה חולף על פני הפקולטה לאמנויות, פונה ליד הפקולטה למדעים המדויקים, עוצר ומסתכל סביבך בחשש ליד הקפיטריה, מזיע כשאתה מגיע לפקולטה לרפואה, מציץ לרגע בשעון ומתחיל להילחץ. כשאתה מחליט להמשיך ישר אחרי הפקולטה לאמנויות... רגע! לא עברת כבר את הפקולטה לאמנויות?
כדי למנוע את הפאדיחה, וגם את ההלקאה העצמית ("איך זה קרה לי, אני הרי ניווטתי בגולני!"), פוקדים כמה מאות סטודנטים את האוניברסיטאות כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים. הם משוטטים ברחבי האוניברסיטה, לומדים בדיוק היכן הם יעברו את השיעור הראשון, איפה הקפיטריה והשירותים. בהיכלי השן האוניבריסטאיים, רבותיי, קל מאוד ללכת לאיבוד.
אבל לא רק באוניברסיטה עצמה קל ללכת לאיבוד. גם בשלבים שאחרי השחרור ועד תחילת שנת הלימודים הנכספת - האפשרות להתבלבלויות ריאלית בהחלט. כל-כך הרבה כיוונים ואפשרויות עומדים בפני הסטודנט המתחיל, וקל מאוד לאבד את דרך המלך.
סטודנטים באוניברסיטת ת"א. הנגישות מול היוקרה.
תחנה ראשונה פסיכומטרי
במאי בשנה שעברה, מעט אחרי כניסתה לתפקיד, הכריזה שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, על התלבטותה בנוגע לקיום הפסיכומטרי כתנאי לקבלה לאוניברסיטה. הטענה שהפסיכומטרי הוא כלי מפלה, ואינו משקף את המציאות, עולה מפעם לפעם. ובכל זאת, כ-70 אלף נבחנים ניגשים מדי שנה לבחינה הפסיכומטרית. בשורה התחתונה, עד שמישהו יעיז לבטלו באופן סופי, סביר להניח שגם אתם תצטרכו לשנן מילים שתמצאו רק במילון.הדרך אל הפסיכומטרי יכולה להתחיל כשעודך חייל, והיא תעבור דרך מש"קית החינוך או השלישות. את הבקשות לפסיכומטרי, על-אף ההתלהבות, עדיף לבקש כשאתה חייל בעל פז"ם מכובד, כי אז יגדל הסיכוי שבקשתך תתקבל.
במידה שאת שלוש השנים האחרונות העברת כלוחם, אתה יכול לקבל מימון מלא לקורס הפסיכומטרי, אך רק במידה שהזדרזת לבקש את הוואוצ'ר (תלוש הנחה). אם התמהמהת לפני הגשת הבקשה, תיאלץ להסתפק בוואוצ'ר חלקי, כלומר, תשלום של 1,500 שקלים על התענוג. לג'ובניקים קיימת אפשרות לוואוצ'ר חלקי בלבד. ככלל, כמות הוואוצ'רים מוגבלת.
דרך נוספת, היא פנייה ליחידה להכוונת חיילים משוחררים. כל חייל משוחרר שיפנה ליחידה יכול לקבל ואוצ'ר, שאותו יוכל לנצל עד חמש שנים מיום השחרור. בעזרת היחידה ניתן לשלם בין 3,000 ל- 4,500 שקלים על הקורס.
ארבעה טיפים לניגשים לפסיכומטרי
- השתדלו להמעיט בעבודה בזמן ההכנה לבחינה הפסיכומטרית.- חלק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית הוא זה שלוקח הכי הרבה זמן ומאמץ להשתפר בו, אלא אם כן אתם מדברים אנגלית כאילו הייתה לכם לשפת אם. לכן, רצוי להתחיל לקרוא ספר באנגלית כבר מהיום.
- כדאי לעשות את הקורס בסמוך לשחרור, כדי לפנות זמן, וראש נקי, לעבודה ולטיול הגדול.
- בדקו אם אתם צריכים לשפר או להשלים בגרויות מכיוון שהן חלק חשוב בסיכויי הקבלה ללימודים. אם יש צורך להשלים או לשפר בגרות במתמטיקה או אנגלית, עדיף לעשות את הבגרות ורק אחר-כך לגשת לבחינה הפסיכומטרית
תחנה שנייה השגת מלגה
השיעור הראשון בעולם האקדמיה נוגע לאקסיומה פשוטה למדי: להיות סטודנט זה עניין יקר. שכר הלימוד באוניברסיטאות עומד היום על 8,500 שקלים, ובמכללות הפרטיות הוא עשוי להגיע ל-30 אלף שקלים.המצב הזה, של חיילים שמסיימים את הצבא כשהם נושקים לתפרנות, הביא לכך שיותר ויותר מלגות מוצעות לסטודנטים. כ-60 אחוז מהסטודנטים מגישים בקשות מלגה. על-פי ההערכות קיימות יותר מ-300 קרנות המעניקות מלגות לסטודנטים ומחלקות מאות מיליוני שקלים בשנה.
בפני החיילים המשתחררים עומדות שתי אפשרויות עיקריות: האגודה למען החייל מעניקה מלגה דרך קרן "אימפקט". הקרן מעניקה 4,000 דולר מדי שנה למימון שכר לימוד והוצאות אחרות למשך כל שנות הלימוד. המלגה ניתנת לחיילים קרביים ונזקקים. בתמורה, מחויב החייל המשוחרר לתרום 130 שעות בשנה לקהילה, ולכתוב שני מכתבים לתורם המלגה.
קרן נוספת שעשויה לעזור לכם היא קרן המלגות לחיילים משוחררים מטעם מפעל הפיס. הקרן מעניקה כאלף מלגות, כל אחת על סך 10,000 שקלים. הקרן תסייע במימון שכר הלימוד במשך שלוש שנים. מגישי המועמדות למלגה צריכים להיות חיילים שידם אינה משגת ואחרי שירות סדיר מלא. בתמורה, מחויב מקבל המלגה מחוייב ל-130 שעות תרומה לקהילה בכל אחת משנות הלימוד. פרטים לגבי שתי הקרנות ניתן למצוא בקלות באינטרנט.
עשה ואל תעשה בתהליך איתור ובקשת מלגה
- אף פעם לא כדאי להיות אופטימיים יתר על המידה. הסיכוי שתיענו בחיוב על בקשת המלגה הראשונה שלכם - קטן. לכן, רצוי למלא כמה שיותר בקשות למלגה - כך יגדל הסיכוי שאחת מהן תאושר. - אל תעמיסו על עצמכם מסכנות שאינכם "ראויים לה". הקרנות תלויות בקריטריונים שונים; אם אתם לא חיילים בודדים, אל תמציאו שאמא שלכם ברוסיה, ואם אתם מגישים מלגה לקרן יוצאי עיראק, תוודאו שאבא שלכם יודע איפה נמצאת בגדד. בשקרים, אתם גם עלולים למנוע מלגה ממישהו שראוי למלגה יותר.
- חפשו היטב, בדקו מה הדברים שיכולים לסייע לכם לאתר מלגה מתאימה, ואיך תוכלו לנצל את מוצאכם, מקום מגוריכם, השירות הצבאי שעשיתם. כתובות, טלפונים ופרטים על מלגות, אפשר למצוא אצל רשם הקרנות של משרד החינוך, וכן באתר המלגות.
- היו חדורי אדרנלין. תהליך בקשת המלגה הוא תהליך ביורוקרטי ארוך, שכרוך במילוי טפסים רבים ועלול להרתיע ולייאש. מלאו את הטפסים בעיון, הקפידו על כתב יד ברור. אספו את עצמכם, ויאללה לעבודה. לא להתעצל.
תחנה שלישית מכללה או אוניברסיטה?
בישראל פועלות היום כ-50 מכללות, לצד שמונה אוניברסיטאות (כולל האוניברסיטה הפתוחה). שפע המוסדות האקדמיים, שהחלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם במהלך שנות ה-90, אולי יוצר מגוון אפשרויות, אבל לצד זה גם לא מעט בלבול ולבטים.הטאבו שהיה שייך פעם לאוניברסיטאות, כבר לא קיים היום, ומכללות רבות - מתוקצבות ופרטיות - מציעות רמת לימודים גבוהה. למרות זאת, מחקר שהתפרסם לאחרונה באחד העיתונים הגדולים בדק ומצא, שבשוק העבודה התארים האוניברסיטאיים שווים יותר.
כשאתם ניגשים לבחירה בין אוניברסיטה למכללה - חשוב שתחליטו מה חשוב לכם בבחירת מוסד הלימוד; האם שכר הלימוד הוא הגורם המשפיע בהחלטה? האם איכות התואר ומעמדו בעולם העבודה? או שאולי ההווי החברתי?
יתרונות האוניברסיטה
- המחקר: האוניברסיטה פועלת על בסיס מחקר, במטרה והכוונה להפוך אנשים לחוקרים רחבי אופקים. המכללה, לעומת זאת, מייעדת ומכינה את הסטודנטים לשוק העבודה. בעקבות כך, הדרישות האקדמיות באוניברסיטה גבוהות. המרצים מעבירים הרצאות ברמה אקדמית גבוהה בשל היותם חוקרים.- בסיס אקדמי, ולא כלכלי: האוניברסיטה שואפת להוציא מקרבה אנשים מצוינים. המכללה, לעומת זאת, עובדת על-פי עקרונות של רווח והפסד, ותשלב כמה שיותר סטודנטים בכיתה.
- מגוון: תחומי הלימוד והתארים הם מגוונים. כלל התארים האפשריים קיימים רק באוניברסיטאות, לעומת המכללות, שם התארים ממוקדים יותר. מעבר לכך, ישנו מגוון רחב יותר של קורסים להעשרה.
יתרונות המכללה:
- נגישות: הקמת המכללות הרחיבה את פריסת המוסדות להשכלה גבוהה. המכללות ממוקמות בדרך כלל באזורי הפריפריה, ולכן, גם סטודנט שאינו בעל אמצעים יכול להשתלב בלימודים גבוהים ולהמשיך לגור בבית - מה שמסיר מעליו את עול שכר הדירה וכן את כל הכרוך בחיים מחוץ לבית.
- הווי חברתי: המכללה היא כמו בית חם. יש בה אווירה אינטימית, בעיקר בגלל שהמקום קטן יותר. היחס בין מרצה למספר הסטודנטים לרוב נמוך יותר, מכך שזמינותו לשאלות ובעיות - בדרך כלל - גבוהה יותר.
- פרקטיקה: באופן עקרוני, במכללות, להבדיל מבאוניברסיטאות, אין מחקר, ולכן הדגש על הפרקטיקה בלימודים גבוה יותר. במרבית התחומים אתה מיישם, הלכה למעשה, את מה שאתה לומד. המעשיות של הלימודים יוצרת זיקה ישירה בין הלימודים לבין מקום העבודה העתידי.
תחנה רביעית מכינה קדם-אקדמית
התנאי לקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה היום הוא, כידוע, שקלול ציוני הבגרות והבחינה הפסיכומטרית. העובדה שלא כולנו השקענו את כל יכולותינו בצליחת מבחני הבגרות, הביאה להקמתן של המכינות הקדם-אקדמיות.כמעט 30 שנה פועלות המכינות, וכמעט לכל מוסד להשכלה גבוהה היום צמודה מכינת הכנה ללימודים גבוהים. המכינות שואפות להכשיר את הרוצים בכך לאופי הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה. לרוב, תחליף תעודת המכינה את תעודת הבגרות.
שפע המכינות רב, ולכל אחת דגשים שונים. לפני הבחירה חשוב לבדוק מה מציעים לכם, ומה חשוב לכם: האם חשוב לכם להשתפשף באופי הלימודים האקדמיים לפני השנה הראשונה? האם חשוב לכם לשפר את ציוני הבגרות? האם חשוב לכם לשפר את סיכויי הקבלה שלכם למוסד ספציפי? אחרי שתחליטו, יהיה לכם קל יותר להחליט לאיזו מכינה לפנות.
ניתן להבחין בין שני סוגי מכינות עיקריים: מכינה כללית, שתכין אותך ללימודים האקדמיים ותשפר את סיכוייך להתקבל למוסד הלימודים, או מכינה המתמקצעת במסלול ספציפי, כלומר, מכינה למדעי הרוח, רפואה או אדריכלות. המכינה תעסוק גם ביסודות המקצוע.
הלימודים במכינה, חשוב לזכור, לא בהכרח מכשירים את הקרקע לקבלה למוסד הלימודים. ייתכן שתלמד במשך שנה במכינה, ועדיין, המוסד האקדמי לא יפתח בפניך את שעריו. לעתים המוסדות מחייבים לימודים במכינה של המוסד עצמו, כך שאם תגיע אחרי שנת לימוד במכינה אחרת, ייתכן שלא יתחשבו בכך.
הלימודים במכינות הקדם-אקדמיות אינם עניין זול; לעתים הם אף יקרים יותר משכר הלימוד השנתי במוסד עצמו. עם זאת, רבים מראשי האוניברסיטאות מעידים על המכינות ככלי הטוב ביותר לחזות מי ישתלב בהצלחה בלימודים האקדמיים, ומספרים על ממוצע של 80-90 אחוזי הצלחה בהשתלבות באוניברסיטאות אחרי שנת מכינה.
כדי לממן את הלימודים במכינה אפשר להשתמש בכספי הפיקדון. בנוסף לכך, כדאי לבדוק ביחידה להכוונת חיילים משוחררים האם ניתן לקבל סיוע חלקי או מלא בתשלום הלימודים, בהתאם למצב הכלכלי במשפחה. בנוסף, ישנם חיילים שיוכלו להיעזר במלגות קיום חודשיות.
תחנה חמישית לימודים בחו"ל?
על אף שהאוניברסיטאות בישראל נחשבות מצוינות באופן יחסי לאוניברסיטאות בעולם, סטודנטים רבים בוחרים לצאת כל שנה את גבולות הארץ וללמוד בחו"ל. הסיבות לכך שונות ומגוונות: שכר הלימוד הנמוך, מקצועות שונים שאפשר ללמוד בעיקר בחו"ל, או אפילו התאווררות מההוויה הישראלית הלוחצת. אל חברת "קמפוס לימודים" לדוגמה, המקשרת בין סטודנטים ישראלים לבין מוסדות אקדמיים בחו"ל, מגיעים כ-10,000 סטודנטים בשנה המבקשים ללמוד במוסדות מחוץ לגבולות ישראל.ברוב המקרים מדובר בעיקר על מקצועות הרפואה, הווטרינריה, הארכיטקטורה והעיצוב. בארץ תנאי הקבלה נוקשים למדי לצד הביקוש הגבוה, ומדינות אחרות מציעות תנאי קבלה נוחים יותר: תעודת בגרות מלאה, בלי התייחסות לציונים, בחינת פסיכומטרי ללא רף גבוה, ולעתים מבחנים שקשורים למקצוע.
הנושא השני נוגע לעלויות. באיטליה, למשל, שכר הלימוד הוא כמחצית משכר הלימוד באוניברסיטאות בארץ.
את ההליך הביורוקרטי הכרוך במעבר מבצעות היום חברות שמקשרות בין הסטודנטים לאוניברסיטאות בחו"ל. אנשי החברות ידאגו לוויזות ללימוד השפה, לעבודה, וכן לוויזת הסטודנט. כמו כן הם יעזרו לסטודנט הגולה לארגן לעצמו מקום מגורים.
טיפים אחרונים
- כחיילים משוחררים, סביר להניח שתיקראו לשירות מילואים במהלך לימודיכם. המוסדות האקדמיים חתמו על אמנה שמעגנת את זכויות הסטודנט במילואים, ואפשר לעיין בה באינטרנט. באופן כללי, אתם זכאים למועדי בחינה נוספים, הגשה מאוחרת או לפטור ממנה, ואפילו, לעתים, להשלמת חומר בעזרת המרצה. - רשת האינטרנט מוצפת באתרים של גופים שונים שיכולים לסייע לכם. מבחנים לבחירת מקצוע לימוד, מחקרים לגבי מוסדות לימודים, ופורומים לסטודנטים מבולבלים - כל אלה קיימים בכל פינה ברשת, וייתכן שיוכלו לסייע.
- היחידה להכוונת חיילים משוחררים, עשויה לסייע לכם גם בייעוץ וגם בנושאים כספיים. הלשכות שלה פזורות בכל הארץ.
