תפקיד: סיים קורס מ"כים בגדוד שקד של גבעתי
גיל: 19
מגורים: ראשון לציון
על התפקיד עד כה: "עלינו לקו כשהתחילה המלחמה, פעלנו בבית חנון ובכפרים נוספים באזור. זו הייתה תקופה קשה, בקושי יצאנו הביתה, ורוב הזמן היינו בתוך 'אכזרית'. בין היתר גם נכנסנו לבתים, והמגע עם האוכלוסייה לא היה קל. רציתי לצאת לקורס מ"כים, כי רציתי לקבל יותר אחריות, ולא רק לקבל פקודות - לראות את הצד השני, לדאוג לחיילים, בשבילי זה היה אתגר".
אוהב בקורס: "אני חושב שזה מצוין שחיילים מכל חטיבות החי"ר עוברים את הקורס ביחד, כי ככה אנחנו לומדים זה מזה ומכירים אנשים חדשים. לכל חטיבה ולכל גדוד יש את היתרונות והחסרונות שלהם, אבל בקורס התחושה היא שבסופו של דבר כל אחד מביא את הטוב, ונוצר יתרון אחד גדול".
לא אוהב בתפקיד: "את השביזות. כשחוזרים הביתה אחרי 21 ימים, סוף השבוע פשוט טס, כי יודעים שביום ראשון חוזרים. אבל החברים עוזרים לי לעבור את זה בקלות, אנחנו עוזרים אחד לשני לצאת מזה".
רגע של סיפוק: "ההשבעה. אחרי מסע של 18 קילומטר הגענו לכותל. כשראיתי את כל החברים שרים 'התקווה', כולם צועקים 'אני נשבע' וההורים מסתכלים עלינו, גאים - זה גרם לי לצמרמורת".
מפחיד אותי: "לפני הגיוס חששתי מההסתגלות למערכת הצבאית, או שאני לא אסתדר עם האנשים שצריך לחיות איתם 24 שעות ביממה, וכל אחד מגיע מרקע שונה. אבל היום אני יודע שהכל בסדר. אני כבר לא מפחד מכלום".
מפקד שהשפיע עליי: "המפקד הראשון שלי, יאיר אור. הוא היה הראשון שקיבל אותי לצבא והסביר לי מה זה באמת. הוא היה כמו אבא ואמא בשבילנו".
אחרי הצבא: "קודם כל טיול, דרום אמריקה או תאילנד, אח"כ לחזור ולהתחיל את החיים".
