תפקיד: שוטרת רוכבת אופנוע במשטרה הצבאית.
גיל: 21
מגורים: יקנעם עלית
מצב משפחתי: רווקה
על התפקיד: "בדרך כלל אני מבצעת עבודות שיטור שקשורות לעבירות תנועה, ובטקסים, כמו יום העצמאות, אנחנו מלווים קצינים בכירים. במסגרת התפקיד אני נוסעת בכל הארץ, מצפת עד באר שבע".
הכי אוהבת בתפקיד: "אני הכי אוהבת לנסוע בצפת ולראות את השקיעה ואת הנוף, וגם את היעדר השגרה ואת הגיוון שבתפקיד".
הכי לא אוהבת: "יכול להיות שהחיילים לא תמיד מבינים את חשיבות התפקיד שלנו, ולכן לפעמים נוצר חיכוך. אבל אני מאמינה בחשיבות התפקיד. אני חושבת שחייל שקיבל, לדוגמה, דוח בגלל שלא היה חגור - יחגור בפעם הבאה, וזו מטרת העבודה שלנו".
למה בחרתי בתפקיד: "כי הוא מאוד מיוחד וכיפי. אבל הוא מתאים רק לאנשים מסוימים - זה לא קל לנסוע כל היום על אופנוע במשקל 230 קילו, אבל אצלי, התפקיד הזה הוא חלק מהאופי".
מוטו: "לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון בחיים".
רגע קשה בשירות: "תמיד יש רגעים קשים, כי התפקיד כרוך בהרבה שעות בכביש ובהרבה מגע עם אנשים, שזה לפעמים מעייף. כשעוצרים מישהו, אי-אפשר לדעת איזו תגובה תהיה לו וזה לא תמיד פשוט, במיוחד כשאני רוכבת לבד".
אירוע משמעותי בשירות: "ביום העצמאות האחרון, בטקס הממלכתי בירושלים, ליווינו את שר הביטחון והרמטכ"ל עד רחבת הכותל. אני זוכרת שלפני הטקס ליווינו את יוהל"ן, והיא התרשמה מכך שהייתי הבחורה היחידה מבין האופנוענים".
מחוץ לשעות העבודה: "כל פעילות אקטיבית, כמו טיולים רגליים".
מפחיד אותי: "רופא שיניים".
אני והאופנוע: "אני בהחלט מתכננת להמשיך לרכוב על האופנוע, אני רוכבת בכל הזדמנות ומאוד אוהבת את זה".
אם לא הייתי בצבא הייתי: "בפורמולה 1".
