האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

איפה לומדים איך לפתור מריבות בין ילדים?

ילדים לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם חברים במצבי קונפליקט. תפקיד המחנכת הוא לסייע לילדים ללמוד דרכים לפתור את המריבה וגם להישאר ביחסים טובים. אך מה קורה לילד כשהמחנך שלו הופך לשופט? ואיך מונעים את הסיטואציה הבעייתית הזאת בגן?

רעיה קורצר | 04-12-2017 13:14:00

אנחנו נתקלים בקונפליקטים שונים ברגעים שונים בחיינו כאשר לעיתים אנחנו לא מצליחים למצוא את הדרך להתמודד איתם באופן מועיל. מסתבר שהיכולת לגשר על מחלוקת נבנית כבר בגיל צעיר, ואם להיות מדויקים כבר בגילאי הגן, שם לומד הילד להתפשר ולהבין את הצד של האחר. כאן בדיוק נכנס תפקידה של הגננת שצריכה לספק לילד את הכלים הטובים ביותר לפתרון קונפליקטים.

לעיתים קרובות הגננת מוצאת את עצמה בתפקיד השופטת בגן, שכן לא פעם מתעוררים ריבים שונים בין הילדים בהם היא מנסה לסייע. הדרך הקלה היא לצדד בצד אחד ולהעניש את האחר, עם זאת מדובר באופציה לא נכונה, שעלולה לפגוע באחד הילדים ולמנוע אינטראקציה בריאה ופרו חברתית, ובעיקר לבטל את סביבת הלמידה המהנה. אז איך עושים את זה נכון ואיך הופכים כל קונפליקט להזדמנות לדיאלוג וללמידה?

הדרך לפתרון קונפליקטים מתחילה מגיל צעיר (צילום: shutterstock)
הדרך לפתרון קונפליקטים מתחילה מגיל צעיר (צילום: shutterstock)

מה אומרים ואיך מתנהגים לילד שהפריע?
תתארו לכם את הסיטואציה הבאה: ילדים בגן בונים בניין מקוביות וילד אחר מגיע ולוקח קובייה אחת והמבנה קורס. הילדים מתחילים לצעוק, לכעוס ולהלין על כך שהילד הרס את המבנה. כרגע אתם בתפקיד הגננת ואתם צריכים להבין מה לעשות, במי תבחרו לצדד? כאן בדיוק טמון ההבדל בין שופטת לגננת. שכן בעוד שהשופטת תמהר לצדד באחר ולגזור עונש על השני תפקידה של הגננת הוא עמוק יותר.

"לכאורה טבעי יהיה ללכת לילד שחטף את הקובייה ולהגיד לו להחזיר אותה אבל זו לא הדרך הרצויה". מציינת ד"ר ענת פורת, מרצה ומדריכה פדגוגית בנתיב הדיאלוגי של סמינר הקיבוצים ומוסיפה, "מה שאנחנו עושים זה יושבים עם הילדים שהיו באירוע לשיחה ומנסים להבין מה קרה. בשיחה הזאת מסתבר שהילד שלקח את הקובייה רצה להצטרף למשחק, אך הדרך שבה הוא בחר להצטרף היא לא יעילה. הוא פעל בדרך אנטי חברתית שגרמה למריבה. השיחה עם הילדים שהיו שותפים לאירוע מאפשרת לו להבין את הפרספקטיבה של ילדים אחרים וגם לחשוב ביחד אתם ועם הגננת באילו דרכים אחרות הוא יכול היה להצטרף למשחק."

גננות שהופכות לשופטות מפספסות את ההזדמנות ללמד את הילד שיעור לחיים. תהליך שיפוטי משאיר את הילד הלכאורה פוגע כבעייתי והוא מקבל את התפקיד של הילד המציק, "כאשר הגננת שופטת ומענישה היא לא נותנת לילד את האופציה והכלים ללמוד דרך אחרת. הילד משתמש באסטרטגיה שהוא מכיר כדי להשיג את מה שהוא רוצה ואסטרטגיה זו לא תמיד יעילה. כשהתהליך הוא דיאלוגי והגננת מתווכת הילדים מרחיבים את ארגז הכלים שלהם ומפתחים מיומנויות חברתיות", היא מציינת ומוסיפה, "אנחנו לא משאירים את הילד שפגע בעונש, הוא פעל מתוך עמדה רגשית מסוימת אנחנו רוצים להבין גם אותו בתוך הדיאלוג הזה, אנחנו עוזרים לילדים ללמוד דרך אחרת לפתרון קונפליקטים, לא אלימה אלא פרו חברתית".

כשמדובר בילדים אין צד אשם (צילום: shutterstock)
כשמדובר בילדים אין צד אשם (צילום: shutterstock)

איך להעצים את הילדים בגן?
פתרון קונפליקטים בין ילדים נלמד במסגרת הנתיב הדיאלוגי בסמינר הקיבוצים.התיווך בין שותפי הקונפליקטים הוא חלק מהתרבות הדיאלוגית בגן, ובמסגרת ההכשרה מתייחסים לקונפליקטים כהזדמנות ללמידה, "אנחנו מלמדות את הסטודנטיות להיות גננות שרואות בני אדם גם באינטראקציה של קונפליקט ועוזרות להן ליצור מרחב מעצים גם בתוך הסיטואציה המורכבת הזאת".

הקונפליקטים יכולים לבוא לידי ביטוי בין כל השותפים בגן, בתוך הצוות, ביחסי מבוגר ילד וגם כאמור בקונפליקטים בין ילדים. "כשיש קונפליקט בין ילדים הגננת מזמינה את הילדים לשבת ולשוחח ביניהם ולהבין מה קרה, ואז יש הזדמנות להבין פרספקטיבות שונות כי כל ילד רואה את הקונפליקט דרך העיניים שלו, בדרך כלל הגננת מתייחסת לרגשות שעלו בקונפליקט היא שואלת מה הילדים מרגישים ומה חשוב להם בסיטואציה, היא מתייחסת לצורך של הילדים, ולמה שהם מבקשים מהילד האחר", מציינת פורת. למעשה, הדיאלוג הוא הניסיון לפתור את המחלוקת בדרך שמאפשרת לכל אחד לבטא את עצמו את מה שחשוב לו וגם ללמוד להקשיב לאחר, ובסוף יש ניסיון משותף למצוא פתרון שיתאים לכל הילדים.

באמצעות תהליך התיווך נוצרת מערכת יחסים אחרת בין ילדים, הם בעצמם יודעים לשאול ילדים מה הם רוצים ומה חשוב להם. "ילדים יודעים לשוחח באופן עצמאי אם עושים את זה איתם באופן קבוע, הם מתאמנים בלבטא את עצמם כך שהאחר יבין", משתפת אותנו פורת.

בסמינר הקיבוצים לא רק מלמדים את הגננות להתמקד במריבות של ילדים אלא לבדוק איך אפשר לפתור גם קונפליקטים תוך אישיים כאשר הדגש הוא על הקשבה. "אנחנו מדגישים את ההיבטים הרגשיים הצורך לדבר על רגשות. אם ילד יודע לבקש בקשה הוא לא צריך לריב ולהרביץ ולא להתכנס, הוא יכול לבטא את עצמו בדרך פרו חברתית. כך אנחנו מאפשרים לילדים לגדול ולהתפתח ולהיות אנשים שרואים את האחר, שמבינים פרספקטיביות שונות ושיש להם יכולת אמפתית, זה יוצר חברה טובה יותר וגם מפתח חינוך לשלום".

רוצים לקבל פרטים נוספים על תכנית ההכשרה לגננות של סמינר הקיבוצים? היכנו לקישור המצורף.

פתאום יש מריבה בגן? זו הזדמנות ללמידה פרודוקטיבית (צילום: shutterstock)
פתאום יש מריבה בגן? זו הזדמנות ללמידה פרודוקטיבית (צילום: shutterstock)
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי