לפני הפיכתם לעורכי דין מן המניין, סטודנטים למשפטים צריכים לעבור שנת התמחות במסגרת מקצועית מסוימת, כשלנגד עינייהם ניצבת הבחירה בין משרדים בעלי אופי שונה.
המשרדים הגדולים, שמעסיקים למעלה מ-100 עורכי דין, שואפים לספק ללקוחות את סל השירותים המשפטי המלא ומקימים מחלקות קטנות בתחומי נישה דרך משרדי בוטיק, שמתמקצעים בענף מסוים.
"השיקולים העיקריים בבחירת המשרד הם גודל המשרד, המוניטין שלו בנוגע ליחס למתמחים ושיטת ההתמחות", אומר עורך הדין מוטי בבצ'וק. "העדפה למשרד נישה תהיה רק אם הוא ממש נחשב בתחום שלו, אבל איפה שנחשב טוב יש יותר ביקוש ולכן המצטיינים יותר יתקבלו".
לדבריו, הסטודנטים מבססים את הבחירות שלהם על דירוגי משרדים. אבל מה מבדיל בין משרדי עורכי דין גדולים לחברות הקטנות והנישתיות?
מה מתאים לי? מסלול ההתמחות
מומחיות או רב תחומיות?
בניגוד למשרדים הגדולים, שחושפים את עורך הדין המתחיל למגוון תחומי עיסוק, משרדי הבוטיק הקטנים מגדירים לרוב תחום אחד ויחיד וחותרים, על ידי ניתוב זמן והקצאת משאבים, לאותם אפיקים בודדים. "עבור מתמחה, הבחירה במשרד בוטיק אינה קלה, משום שמשרד בוטיק עוסק ב-2-3 תחומים משפטיים מוגדרים וצרים, בעוד שהמשרדים הגדולים עוסקים בקשת רחבה של תחומים משפטיים, וכך המתמחה יוכל להיחשף לנושאים רבים ומגוונים יותר", מתאר שי אביטל, מתמחה במשרד עורכי הדין פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות'.
"מאידך, למשרד בוטיק יש בדרך כלל יתרון של התמקצעות יסודית בענף משפטי מסוים, ולכן מי שגיבש את דעתו בנוגע לתחום המשפטי בו הוא שואף להתמחות, הבחירה במשרד בוטיק יכולה להתברר כהחלטה נכונה", הוא מוסיף. "יש סטודנטים שמגיעים מרקע מסויים ולכן כן יודעים בדיוק את התחום שהם רוצים להתמחות בו".
אבל לבקש מסטודנטים למשפטים שעוד עסוקים בבחינות סמסטר לבחור את עתידם המקצועי כבר בתקופת הלימודים זה אולי טיפה מוגזם. כך שההיגיון המתבקש מהם במקרה כזה הוא ללכת על התמחויות שיפתחו בפניהם כמה שיותר אופציות - בהנחה שמתמחה לא יצליח להשתלב במשרד הקטן מסיבות שונות (ולו מחוסר זיקה לתחום בו הוא עוסק), הוא יתקשה לבצע מעבר לתחומים אחרים ולהשתלב בחזרה במשרדים הגדולים.
מגוונים ומרובי אופציות. משרדים גדולים
המיתוס של תלוש השכר
עוד אחת מהתפיסות הרווחות שמטות את הכף לטובת הבחירה במשרדי הענק, היא תפיסת השכר. התפיסה בענף המשפט גורסת, שהמשרדים הגדולים משלמים יותר. הרבה יותר. ובמציאות? לא בהכרח. רבים ממשרדי הבוטיק, ובעיקר המשרדים המדורגים במקומות הגבוהים, מיישרים קו עם השכר המשולם במשרדים הגדולים. ומה לגבי שעות העבודה? אין הבדל. בדומה למקובל במשרדים הגדולים, גם מתמחים במשרדי הבוטיק עובדים מסביב לשעון, או בלשונם "נטחנים".
לא בשכר נמוך בהכרח. משרדי נישה
לא כל נישה היא בוטיק
מי שיבחר להתמקד במילה בוטיק עלול להתבלבל. משרדים רבים שעוסקים בתחום מקצועי צר אחד מתהדרים במילה 'בוטיק' - כינוי שהפך שם קוד למשרד מקצועי, המבדיל את עצמו ממשרדים גדולים."השם בוטיק מטעה, הוא לא מלמד על איכות אלא רק על התמקצעות בתחום מסויים", מציין אביטל. כמי שעד להתנהלות מבפנים, הוא טוען שמשרדי בוטיק לא תמיד טובים יותר ממשרדים גדולים, גם בתחום העיסוק המצומצם.
מי רוצה להיות בקדמת הבמה?
הילה אפריאט, מנהלת שיווק בחברת ההשמה קודקס, המשלבת בוגרי משפטים בהתמחויות, אומרת שמשרדי הבוטיק נתפסים לא אחת כ- One Man show (הצגה של איש אחד), כך שעורכי הדין המועסקים בהם, טובים ככל שיהיו, תמיד ידורגו כמספר שתיים ומטה - הן מבחינת האפשרות לייצג את הלקוחות והן מבחינת אפשרויות הקידום בטווח הארוך."אבל לכל מטבע יש שני צדדים. במקרה הזה, אף על פי שהסיכוי לייצג הלכה למעשה נמוך יחסית ברבים ממשרדי הבוטיק, המעורבות בתיקים משמעותיים ומורכבים והשותפות בתהליכי קבלת ההחלטות מאחורי הקלעים מחזקים את יכולתם של עורכי הדין להבשיל ולצאת בהמשך לעצמאות", היא מוסיפה.
אמנם נראה שסטודנטים למשפטים לא מחפשים את ההמתנה הארוכה מאחורי הקלעים ומעדיפים לנסות להתקבל למשרדים הגדולים. "תהליך הקבלה למשרדים הנחשבים הוא קשה יותר, אבל המתמחים מעדיפים ללכת בדרך הזאת. ההתמחות שמציעים משרדי הבוטיק היא לא תמיד טובה בעיניהם", אומר אביטל.
אין תחרות ללא אתגר
