את רוצה להיות את עצמך, תמיד, כבר מהרגע הראשון, ומצד שני, הכל תלוי ברגעים ובשעות הראשונות. מה עושים ? כמו רבים וטובים, מתפשרים.
תני לו מחמאה
(בשאיפה שהיא באמת תגיע לו) זאת לא חייבת להיות מחמאה ענקית, מספיקה הנדת ראש של הערכה על החולצה/שעון/ דיוק בזמן וכו', וכבר הקלת על הלחץ בלי להתאמץ. בשבילו זה בעצם איתות :" יש סיכוי
אפשר להירגע".
אין תמונה
את לא חייבת להיות תמיד פנויה
תראי רצון טוב, אבל אל תתני לו להרגיש שהעיתוי תלוי רק בו.תחזירי צלצול, אבל בלי למהר
מתח חיובי עושה פלאות בראש של הבן זוג הפוטנציאלי. (בדיוק כמו שהוא עושה אצלך)אל תשכחי את עצמך (או את המשפחה והחברים שלך)
גם אם התאהבתם, וזה כובש את כל כולך עד שלא מעניין אותך כלום יותר, אל תאבדי את עצמך. הרי לו זה לא יקרה, ותתפלאי, הוא גם לא רוצה שזה יקרה לך.גם אם את כבר מרגישה שלו, חכי עם ההצהרות
גם אם מבחינתך כבר אפשר לחפש שמות לילד, שיתוף מוקדם מדי במחשבה על עתידכם הרחוק יוציא את הגבר מהזירה בה הוא במיטבו ( החיזור) ויכניס אותו לתרדמה או לחיפוש זירה חדשה. וגם אם נדמה לך שטעית וכבר נוצר לו רושם כזה, משפט אחד כמו "תשמע.. אני לא יודעת
חשבתי עלינו
ו
סתם", עם כיווץ קטן בשפה, והוא כבר ידרך כמו קפיץ רק כדי להשיג אותך בחזרה.אל תבטלי את האינסטינקטים שלך
את נורא רוצה שזה יצליח, אבל משהו מאותת לך שזה לא זה. את תתפלאי לדעת כמה הערוץ ה"לא מודע" שלך, קולט את מה שאת תביני מאוחר מידי.
