כשבקשתי מיאיר גרבוז שיספר לי קצת על עצמו הוא ביקש שאלות יותר קטנות, כאלה שלא ייקח לו שבועיים להשיב עליהן. בהמשך, בהקשר קצת אחר סיפר ש"אין שאלה בכלל, אני צייר. זו ההגדרה לפני שקוראים בשמי הפרטי".
גרבוז גר ברמת גן, עם האישה מרגלית. הוא אב לשלושה וסב לשניים. הקומה מעל דירת המגורים שלהם משמשת לו כסטודיו. "אני מרגיש שמה שנפגע הוא הבטלה ולא העשייה. אני לא נמצא בסטודיו מספיק זמן בלי לעשות כלום."
גרבוז הוא יו"ר הנהלה ומרכז לימודי אומנות ב"מדרשה" בית הספר לאומנות במכללת בית ברל.
בצעירותו התחנך בקיבוץ ואת שנתו האחרונה בתיכון בילה ב"כיתה המקובצת" בבית ברל. "כיתה מקובצת" משמע חבורת בני 6-7 קיבוצים אשר למדו יחד בתנאי פנימייה לימודים מרוכזים וסיימו את שנתם האחרונה בתיכון מוקדם מהרגיל. בגרות הוא לא עשה.
"אני מרגיש סוג של סגירת מעגל חזרתי לבית ברל מה שלא חשבתי שיקרה לעולם. אני מודה על כך שלמדתי במקומות שיש בהם צבע, אני חושב שיש הרבה מסגרות שטוב לעבור בהן אך לא להישאר."
-איזה מין מורה אתה?
"בנאדם לא יכול לרצות להיות מורה, הוא יכול להסכים להיות מורה. מורה זה מקצוע עזר שבעזרתו אני מסכים להעביר את המקצוע העיקרי שלי צייר לאנשים. זו סטייה בעיני לאהוב להיות מורה. המטרה שלי היא לעבור את שלב הסטודנט-מורה אני מכשיר לעצמי קולגות ובונה לעצמי חברים".
במהלך השנים התעסק הרבה במה שהוא מכנה "קירוב הקהל לאומנות". "פורמלית אתה מלמד ציור, אבל מי שרציני לא ילמד ציור במסגרת חובבנית. אני פשוט מרחיב את קהל האומנות".
"אמנות ישראל איחוד/אמנות ישראל מאוחד" 2002
"לא כל מה שעשיתי בטלוויזיה אהבתי. לא הייתי מופיע בי התמריץ של פרנסה. אני מצייר מתוך הנחה שלא אוכל להתפרנס מזה, ומופיע כדי להשפיע. בסאטירה ובבידור אם רואים אותי בטלוויזיה זה מכיוון שחשבון הבנק שלי לא מאוזן".
- אתה מוגדר בהמון סופרלטיבים: קולנוען, מרצה, סטיריקן, צייר איך אתה רואה את הדברים?
"מרבית העיסוקים של רוב בני האדם לא פתוחים לקהל. אני צייר ויש לי תחומי התעניינות ודעות. על חלק מהדעות שלי משלמים מזל שלי. כך אני יכול לצייר ללא כל חשש מבלי הצורך לחשוב מה יקנו."
"יש משהו משעשע בהגדרות תפקידים החל ממורה , מנהל בוודאי ויו"ר מה זה? כבוד לא עושה לי כלום. באומנות יש לי אגו אהבל גם רק ממי שאני מחשיב את דעתו."
- כל הסטודנטים מוכשרים בעינך?
"כשרון כשלעצמו הוא דבר לא מעניין. על פי ההגדרה המקובלת של כשרון, כל הסטודנטים במכללה מוכשרים. אותי מעניינת ההגדרה הרחבה כשרון עם התמדה, ביקורתיות, שיש לך מה לאמר באומנות. מבחינתי לרובם אין מה לאמר."
גרבוז טוען שמרבית האנשים מסיבות מזוכיסטיות לא בוחרים את התחום שבו הם טובים וממנו לפעול.
-מה לדעתך חושבים אליך הסטודנטים?
"אין לי מושג. יש כל כך הרבה, איך אני אדע. פחות חשוב לי איך רואים הם אותי כסטודנטים ובוודאי שזה לא מעסיק אותי".
סטודנטים במדרשה מכירים את תורתו, הם טוענים שהדרישה שלו מקצועית מאוד גבוהה, שחשוב לו ליצור אומנים ולתת להם סביבת עשייה נוחה. רבים ציינו את היחס האישי והנגישות לפנות אליו בכל נושא שבעולם.
"מבחינתי זה הכי מובן מאליו. אני אל רואה בזה משהו יוצא דופן. רק כשמישהו מרגיש מורה הוא יכול להיות סגור. כשבנאדם עומד מולי אני פתוח".
מהבחינה הזו דומה שגרבוז מבין ללבם של הסטודנטים "אני חושב שלא תענוג להיות מורה ועוד פחות תענוג להיות סטודנט. כשאתה סטודנט מעניינים אותך הציונים והפרופסורה.
האמת חשוב לי מה הם חושבים אליי שנתיים שלוש אחרי סיום הלימודים. כשסטודנט מזמין אותי לתערוכה - אתה בא לצייר מאותו צד של המתרס. דעתי חשובה להם משום שאני חלק מהסביבה שיכולה לתת לעבודה שלהם הקשר."
- נגמרה השנה ,אתה יוצא לחופש, מה אתה מתכנן?
"מתחיל הקיץ, זה זמן לעשות פחות. לנוח, לקרוא. מבחינתי חופש ולקרוא זה אותו דבר. אני מצייר. כרגע אני ממשיך את פרוייקט העתקת ציירים מתים.
"פריז. כשאני מגיע לשם, כל התכונות השליליות שלי של קוצר רוח כלפי עצמי והצורך למהר כל הזמן נשארות בדיוטי פרי. כשאני נוחת, אני גר בבית לא במלון, מניח את המזוודה ויוצא לשוק לקנות עגבניות לארוחה. בארץ אני בורח לראש פינה אבל שם יש עדיין טלפון ועיתון ליד המיטה.."
- אם לא היית צייר מה היית?
"אני יכול רק לנחש. אני חושש שהייתי יכול להיות פוליטיקאי, אני חושב שהייתי יכול להיות פסיכולוג."
- המראה שלך, השיער זה ניסיון לשדר דימוי?
"המראה לא מעסיק אותי. השיער ההחלטה מגיל מאוד צעיר שקשורה לויכוח מאוד עקרוני עם ההורים על איך אני צריך להסתפר. פשוט עזבתי את זה כמו שזה."
- הגעת אל המנוחה ונחלה?
"שקט הוא דבר מדומה. לא הגעתי לשום דבר. המעמד של אדם נקבע בשתי צורות האחת: כמה פונים אליו ובאיזה עניינים, זה יוצר אשליית מעמד. השניה: מה קורה כשאני פונה למישהו המעמד שלי הוא אפס, שלי ושל כל היוצרים בארץ."
- מה משמח אותך?
"משפחה וחברים בסדר הזה."
- מה מעציב אותך?
"כשמשהו לא טוב במשפחה או עם החברים."
- מסר לסטודנטים.
"אנחנו עוסקים ביצירה, חייבים לדעת מה קורה בכל תחומי האומנות. תתעניינו באומנות במובן הרחב שלה. אין אפשרות ליצור במנותק מהמקום שבו אתה חי, על כל מגרעותיו. כסיסמא הייתי אומר להסתכל, להכיר, לדעת."
