בכל עיר ישנן את אותן שכונות מגזריות. יש את השכונה של האמנים, ואת השכונה של היאפים. יש את השכונה של דלי האמצעים וזאת של העשירים. בנוסף, תמיד יש שכונה או שתיים שמאכלסות בליל בלתי מובחן של אנשים, שנמצאים בשלב ביניים בהתפתחות חייהם ולכן מתאימות במיוחד למגורי סטודנטים המחפשים שיכון לתקופה מוגדרת ולא שיכוני קבע.
תל אביב היא עיר קלאסית לחלוקה מרחבית טיפוסית. עיר שאפשר להגדיר אותה כבירת האמנים והתעשייה הישראלית, בעלת אוניברסיטה מרכזית ודומיננטית ובתי ספר אלטרנטיביים רבים אחרים. היא פרוסה על חופי הים התיכון, גובלת ביפו העתיקה מדרום, בהרצליה מצפון, ובצרפת ממערב. ת"א היא עיר פלורליסטית ומגוונת, ויתרה מזו, חלוקת האוכלוסין בה יוצרת גבולות ברורים. כל עיר קוסמופוליטית מתחלקת בצורה סוציו-אקונומית, רובה של אוכלוסיית הסטודנטים משתייך לרובד הנמוך עד הבינוני בהיררכיה הכלכלית.
האסוציאציות שמתלוות לשמות של השכונות נובעות בעיקר מתושבי הקבע שמאכלסים את השכונה. הם יוצרים את האווירה, הם פותחים את העסקים, הם יושבים במסעדות וצובעים את הדירות ויושבים על ספסלי המדרכות. הם השכונה.
במבט תל-אביבי, כשחושבים על רמת אביב ג' אמנם האסוציאציה הראשונה שתעלה לרבים מאתנו היא יעל בר זוהר וגילת אנקורי, ולא אופנת עילית, אבל בסופו של דבר ת"א וניו-יורק הן כעין ואחות. אם הסטודנטים בניו יורק מתגוררים בעיקר בברוקלין, וקווינס, לואר איסט ולואר וסט סייד, ועוד פרברים מאולתרים למיניהם, היכן נמצאים אותם תואמים תל-אביבים?
מחירי הנדל"ן הזולים, והחללים התעשייתיים הגדולים שנמצאו בבניינים המתפוררים והנטושים משכו בתחילת שנות ה-90 את האוכלוסייה הצעירה והענייה של אותם סטודנטים ואמנים. אלה התיישבו ב'לופטים' (דירות גדולות שהיו בעבר מחסנים) מרווחים ודירות בסגנון ת"א הישנה, שהושכרו להם במחירים זולים ונוחים, תוך הוקרה על השהות החלוצית שלהם בשכונת הפועלים.
כדרך הטבע הם החלו לפתוח בתי קפה קטנים ואופנתיים, גלריות אמנות וחנויות בגדים. עם השנים נוצרה שכונה שמשמשת כלב ליבה של האוכלוסייה הצעירה של ת"א בימינו, אליה תושבי המרכז כבר מגיעים במיוחד כדי לבלות. אבל במקביל לעליית הביקוש, גם המחירים החלו להתאים את עצמם, ועבור אותם דירות ישנות ותעשייתיות, כבר דורשים שכ"ד שלא נבדל מהדירות במרכז העיר.
שכונה נוספת שמושכת אליה אוכלוסיה סטודנטיאלית היא רמת אביב הישנה. מדרום לאוניברסיטת ת"א ישנן שורות של בניינים, שהחל משעות מסוימות ביום הם מזכירים את הרכבות של דירות בקיבוץ, ומתאימות במיוחד לסטודנטים באוניברסיטת ת"א. זהו פתרון נוח ויחסית לא יקר, כיוון שרוב הדירות עדיין לא שופצו, ובעלי ממון שמבקשים לגור בצפון מעדיפים את הפרויקטים החדשים של רמת אביב ג', שכונת ל' ונאות אפקה, על פני ההווי השכונתי של רמת אביב הישנה. סטודנטים שמחפשים לשכור דירה באזור ידידותי ללימודים רציניים, שלא מצאו רגע של שקט בפלורנטין התוססת, ושמנסים להתחמק מאופציית מעונות הסטודנטים, ימצאו את הדירות ברמת אביב כאלטרנטיבה מצוינת.
לאלו שמחפשים דירה בשכונה שבכל זאת תספק להם אווירה עירונית תוססת, בניגוד לרמת אביב הישנונית, אך שאינם מתמודדים עם קיצוניות הרעש בשכונת פלורנטין, יכולים לבחור מבין שלל השכונות האיכותיות, בעלות אוריינטציה צעירה וחיי תרבות קצת יותר מוצנעים מפלורנטין המוחצנת.
אחד האזורים המבוקשים בעיר הוא זה שסביב ציר רחוב קינג-ג'ורג'. על הציר הראשי של קו 25, המגיע ישירות לאוניברסיטה, ליד דיזנגוף סנטר, קרוב לרחוב שינקין ולבתי קולנוע רבים, במרחק הליכה משוק הכרמל, מהעירייה, וכמובן מספריית הוידאו / חנות תקליטים - האוזן השלישית, זהו אזור אולטימטיבי לסטודנטים. הרחובות הקטנים שחבויים מאחורי הקלעים של מרכז העיר, מלאות בדירות ישנות, משופצות, מחולקות ומשותפות, שפותחות אינסוף אופציות לצעירים שמחפשים מקום זמני ומרכזי להניח את הילקוט. למרות זאת, בימים אלה הביקוש הוא היסטרי לכל פיסת נדל"ן באזור, אפקט שנגרם מדרישה גבוהה לדירות של תושבי חוץ ושל עולים חדשים ממדינות מבוססות. באזור יש דירות שנמצאות ברוטציה מתמדת בין שוכרים צעירים. ניתן לחלוק את הדירה עם שותפים, או לחפש דירת חדר בדירה שחילקו אותה לשניים (דרך פופולרית של בעלי נכסים למקסם את ההכנסות מדירתם, תוך ניצול מצוקתם של שוכרי הדירות), ובמקרה הגרוע שלוש דירות נפרדות.
המיקום המרכזי של ציר דיזנגוף קינג ג'ורג' והאווירה האנרגטית ששוררת ברחובות ברוב שעות היממה יצרו מומנטום בו רוב הדירות בשכונות הסובבות מושכרות לצעירים. לרוב, לא מתגוררים בדירות בעליהן, שאולי מחפשים סגנון חיים רגוע ומופנם, המתאים לבעלי נכסים מבוססים יותר.
אבל כפי שתמיד ניתן למצוא נקודת אור חדשה כשהמערה נהיית חשוכה במקום בו אתה עומד, שכונות כמו יד אליהו, שכונת שפירא ואג'מה ביפו מתחילות להאיר פנים לצעירים תפרנים. אמנם עדיין לא נוצר בהם אופי של שכונת סטודנטים, ומי שעלול להגיע לראות דירה ביד אליהו אחרי השעה 7 בערב, עשוי להירדם בדרך כיוון שכל העסקים כבר סגורים, ואין כמעט נפש חייה ברחובות. אבל למודי אכזבות, צפויים אותם צעירים לגלות שגם בשכונות אלו יעלו המחירים בהתאם לביקוש.
מתוך רשימה ארוכה של מתווכים שנשלפת מהגליל האלקטרוני של דפי זהב, אפשר בנוחות ויעילות למצוא משרד תיווך המטפל באופן ספציפי בכל אזור בעיר. לפי השמועות, ניתן להגיע בעזרת אותם סוכני נדל"ן לדילים לא רעים בכלל. אבל גם בממלכה המוגנת מהשתכשכות משותפת עם הפרולטריון יש קשיים בימינו. משרדי התיווך התל-אביבים מספרים על עליית מחירים וביקוש שלא היה כמותם כבר שנים: באזור דיזנגוף והסביבה, אין דירות כרגע, והמחיר המשוער לדירה באזור מתחיל ב-600 דולר, לדירת חדר וחצי, ועולה. ברחוב אבן גבירול מחירי שכר הדירה נעים בין 700 דולר לחדר וחצי ל-900 דולר לשני חדרים. באזור רוטשילד והצפון הישן מספרים המתווכים כי אין עם מי לדבר אם לא רוצים לקנות דירה, או לרדת מתחת לקו ה-1000 דולרים.
באזור רחובות פרישמן ובן יהודה יש דירות בשפע יחסית לשוק, זאת במידה ומוכנים להשקיע 2500 ש"ח על דירת חדר. כל זה כמובן לא כולל את שכר התיווך שעומד על מחיר של חודש נוסף של שכר דירה. המתווך היחיד שמציע דירות במחירים של 350 דולרים לדירת חדר, ו-500 דולרים לשני חדרים, עובד ברוטשילד, בבת ים.
*הנתונים באדיבות משרדי התיווך: "תיווך אריאל", "אופיר נכסים", "עזרא נכסים", "סוסייטי נכסים"